ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > קמד

<מהבעש"ט> [ושמעתי] משל [ממורי] למלך ששלח בנו <יחידו> [ידידו] למרחקים כדי שיהיה לו אח"כ יותר תענוג, וברבות הימים נשכח מבן המלך כל תענוגי המלך. ושלח אחריו ולא רצה לחזור לאביו, וכל מה ששלח המלך יותר שרים חשובים אחריו לא הועילו כלום, עד שהיה שם שר א' חכם שכסות ולשון שינה כדמות הבן ההוא, ונתקרב אליו במדריגתו והשיבו אל אביו, [ודפח"ח]. <וזהו התלבשות התורה בסיפורים גשמיים>.