ספריית חב"ד ליובאוויטש

קמז

<מהבעש"ט> [דשמעתי בשם מורי] פירוש רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם. דקשה, אם כבר עשה רצון יראיו מה צריך עוד לשמוע שועתם להושיעם, ועל כל פנים איפכא הוי ליה למימר ששומע שועתם ורצון יריאיו יעשה. וביאר, כי מצינו מדתו ית' ששומע לכל הקוראים אותו, או לטובה או לרעה ח"ו, כמרז"ל גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא, <וכמש"ל על הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו>. וכי תימא, אם כן מה הפרש יש בין צדיק לרשע. וביאר, כי יש הפרש גדול ביניהם. כי הגנב נשמע תפלתו שיוכל לגנוב, ואח"כ שנתפס על גניבתו חוזר וקורא לו ית' שוב לא נענה מאחר שבחר בזה. משא"כ הצדיק המתפלל על איזה דבר, גם שיודע ה' שאין זה לטובתו, מכל מקום ה' עושה מבוקשו. וז"ש רצון יריאיו יעשה, ואחר כך כשרואה שאין זה טובתו חוזר וקורא אל ה', ואז ברחמיו ית' שועתם ישמע ויושיעם מכל מקום, [ודפח"ח].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י ר"פ שפטים קעח, רע"א (תרנא, ב)

רצון יראיו כו' – תהלים קמה, יט. גנבא אפום כו' – ברכות סג, א (גי' הע"י).

-----  הערות וציונים  -----

וכמש"ל על כו' – לפי הנראה צריכים לפענח "וכמו שנתבאר לעיל", וקאי על לעיל סי' ג. ברם קשה, שהרי השמיט שם ענין זה, לכן נראה שצ"ל "וכמו שיתבאר לקמן", וקאי על ההמשך בתוי"י, תיכף אחרי מאמר הבעש"ט, שמביא שם ביאור בשם הרב מו"ה יואל שתפלת הגנב נשמעת דאם לא כן אין בחירה כשלא יוכל לעשות רע, ועוד כי מזה שרואה שתפלה מועלת גם להרע לזולתו יתן לב להתפלל שיוכל לעשות טוב, ועפ"ז ביאר המדרש הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, עיי"ש והוא ביאור הבעש"ט המובא לעיל סי' ג.