ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > קנב-א

<כתב המחבר הרב הגאון מ' יעקב יוסף הכהן זלה"ה וז"ל:> ואלה הדברים ששמעתי ממורי <הבעש"ט> זלה"ה, וכתבתי רק ראשי פרקים [כי יראתי, וגם מחמת השכחה].

<מהבעש"ט> [שמעתי ממורי] פירוש הש"ס דר"ה, נושא עון, חד אמר נושא וחד אמר כובש ועון עצמו אינו נמחק [וכו'] וכך היא המדה. וביאר, כי אלו ג' קוין חג"ת מתפשטין מן רום המעלות עד התהום מקום הקליפה, וחסד במקום הקדושה למעלה הוא ענג, וכשנתפשט למטה בקליפה הוא זנות. וז"ש למעלה מענג ולמטה מנגע. וקו התפארת בהתפשטו למטה במקום הקליפה היא הגאוה, וקו הגבורה למטה הוא כעס ועבודה זרה. והוא כשלהבת קשורה בגחלת זה בזה עד למעלה, רק למטה הוא בלי דעת, בסוד נשים דעתן קלה, שהרשעים הם בחינת נוקבא דעתן קלה עליהם, ולמעלה הוא עם הדעת שנותן דעתו שיתענג יותר בעבודת הש"י ולא במקום הטינופת. ובחינת התשובה הוא הדעת כו', וכמו ששמעתי האומר אחטא ואשוב כו'. ובזה יובן נושא עון כו' ועון עצמו אינו נמחק, כי דבר גשמי ומאוס אינו יכול לעלות למעלה במקום שורש התענוג כו', וכך היא המדה, ר"ל מדת רב חסד שהוא התענוג שהוא חסד התענוג נתלבש זה בתוך זה כו'. וחד אמר כובש כו' [ודפח"ח].