-----  מקורות ומראה מקומות  -----

ס"ס תוי"י רא, רע"א (תשכח, ב אות ו)

בכור השפחה שהם הקליפות – זח"ב לז, סע"ב ומ"מ שם. וכאשר לקו כו' יצאו מהגלות – זח"ב לח, רע"א. שם מח, ריש ע"ב. החיות רצו"ש – יחזקאל א, יד. ולקח הש"י תמורת בכורים שבט לוי – במדבר ג, יב. ר' עלמין דכסופין – זח"א קכד, ב.

-----  הערות וציונים  -----

לקמן סי' שצז במילואו.

ובכור נקרא דבר חידוש כו' – להעיר משער המצות, פ' יתרו (ובלקו"ת ושער הפסוקים פ' וירא) בענין לרבות אחיך הגדול (הובא בצוה"ר סי' צ).

בכור . . דבר שכל ומשכיל – להעיר מזח"ג רסב, א שהוא בחי' חכמה.

וזה היה סיבת גלות מצרים – דהיינו גלות הדעת כמבואר בשער הפסוקים ובלקו"ת להאריז"ל, פ' וישב ופ' שמות. שער הכונות, ענין הפסח דרוש א. פע"ח שער חג המצות פ"א. ולקמן סי' שע.

אלא שא"א שיהיו על מדרגה א' כו' – ראה לעיל סי' קנב-ב ובהערות שם.

אותיות לו"י וכו' וזהו ג' בחינות קהת גרשון ומררי כו' – אינו מבואר. ואולי כונתו למש"כ בתוי"י ר"פ נשא קיח, ג (תמד, א): בבני לו"י שהוא לשון חיבור אינו רק ג' סוגים, כי קהת הוא לשון ולו יקהת עמים (ויחי מט, י) שפירש רש"י לשון אסיפה . . וז"ש תחלה קהת שיאספו יחד ראשי העם ויחזרו בתשובה סוג א', ואז נשא את ראש בני גרשון גם הם שהם יתר העם הנחשב כגרים נגד ראשי העם שישמעו לקולם שהוא סוג ב', ואח"כ כשאינו שומע לקולם ע"כ ישמעו בסוג ג' הנקרא מררי שימררו חייהם של שכניהם סוג ג' הנ"ל, ואז ודאי יצטער בצרתו כאילו בא עליו כי הוא מסוג לוי וחיבור וישוב בתשובה ושוב א"צ לסוג ד' וק"ל.

כאשר האדם בסוד קטנות ויודע מזה מוליד נשמת גרים – ראה קדושת לוי, שה"ש ד"ה לריח שמניך (סה, א): למה ברא השם ית' זה שיפול צדיק ממדריגתו . . דבר זה אמר הבעש"ט ז"ל ומורי הצדיק מו' דוב בער זצ"ל שמזה שנופל הצדיק ממדריגתו ומתחזק לחזור ולשוב לאיתנו מזה נבראו נשמות, והוא כמו מי שרוצה להעלות את חבירו מטיט ורפש שצריך גם הוא לירד סמוך להטיט ורפש להעלות אותו, כמו כן מזה נבראו נשמות גרים ממה שהצדיק נופל ממדריגתו ומתחזק א"ע לעבוד השי"ת ולחזור ולשוב אל מקומו עכ"ד. וראה לקמן סי' שנו. ולהעיר מאו"ת פ' תצא סי' קעה (והוא במדל"י סי' סז (פ), אלא ששם חסר וגם לא נזכר שהוא מהבעש"ט) ושם סי' תנא (והוא בלקו"י סי' ריג). ועיי"ע בענין הולדת נשמות גרים בס' קהלת יעקב ערך גרים אות א-ד.