ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > קנט

עוד <פי' הבעש"ט> [שמעתי ממורי ביאור פסוק תהלים סי' קט] ותפלתו תהיה לחטאה, יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה [וגו'] ינקש כו'. והקשה מה [זה] עונש לרשע שתהיה אשתו ובניו וגו'. וביאר ש"ס תלמוד גדול שמביא לידי מעשה [וכו'], והקשה א"כ משמע דמעשה גדול [וכו'], וביאר כי תלמוד יש בו שניהם, כי העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה, אם כן שניהם בידו, משא"כ מעשה הוא לבד, [וכו'].

והנה נפש הוא מלבוש לרוח ורוח מלבוש הנשמה, א"כ נפש נגד רוח נקרא אשתו, וכן רוח נקרא נגד נשמה אשתו [וכו'], וכמו שצדיק ממנו בולע [וכו'] הכי נמי אמר דוד המלך ע"ה נגד דואג ואחיתופל שלמדו על כל פנים תורה שהוא מיין נוקבין לתפלה, וכמ"ש מוהרש"א שכל התורה הוא הכנה ליראה הנקראת תפלה [וכו'], ובתפלה משפיעין למתפלל מיין דוכרין נגד מיין נוקבין, וכשלמד לשמה כמו שהיה מיין נוקבין כך הוא מיין דוכרין, משא"כ כשלמד שלא לשמה כך משפיעין לו בתפלה, ואז תפלתו לחטאה, שמבלבלין אותו בתפלתו במחשבות זרות, ואז אשתו, שהיא נפש, היא אלמנה, שאינה מלבוש לרוח להיות מיין נוקבין, וגם בניו שהם מע"שים טובים הם יתומים, כי התורה שנקראת מע"שה כנ"ל אחר שהיה שלא לשמה הם נע ונד דלא פרחית לעילא, והם יתומים [וגו']. ינקש נושה לכל אשר לו, כי היצה"ר מלוה לו להמציא לו איזה מצוה שיעשה להתפאר או שילמוד תורה [שנקראת מעשה] להתפאר, וכך משפיעין לו מיין דוכרין מלמעלה רבות רעות וצרות, ואז היצה"ר, נושה שלו, בא להפרע מן הלוה, וז"ש ינקש נושה לכל אשר לו רחמנא לשזבן כו' [ודפח"ח].