ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > קעה

ביאור משנה דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת כו'. כי יש ראיה ושמיעה וידיעה, ראיה גדול משמיעה ושמיעה מידיעה. והנה אם יבוא א' ויכפור לומר שאין ירושלים בעולם מפני שלא ראה ולא שמע ממנה, יש אלפים אנשים שיכחישוהו שהם ראו ושמעו ממציאותה.

וז"ש משה לפרעה כה אמר ה' שלח את עמי ויחוגו לי במדבר, ויאמר פרעה מי ה', פי' לא ראיתיו, וא"ת כי הוא רואה ואינו נראה, אשר אשמע בקולו, פי' היה לי לשמוע קול דיבור נבואה ממנו כמו אתם. וא"כ כיון שאין לי ראיה ושמיעה ממנו, ואתם רוצים שיהיה לי אמונה בו מצד ידיעה, לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח. והשיבו משה ואהרן, אלהי העברים נקרא עלינו, פי' אע"פ שאתה לגשמותך אין לך ראיה ושמיעה ממנו, מ"מ אנחנו שמענוהו, ותדע לך כי נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר, ומ"ט אמר דרך ג' ימים, שא"א לך להשיג פה המדבר והר אלהים, לא ע"פ ראיה, אפי' ע"י כלי מחזה, כמו ששם לבן דרך ג' ימים בין הצאן, ולא על ידי שמיעת קול ממנו, דהיינו הבת קול היוצאת מהר חורב, ואפ"ה לא תוכל להכחיש ולומר שאין מדבר סיני והר חורב בעולם מפני שיש אנשים שראו ושמעו ומוכרח אתה להאמין מצד הידיעה, כן מוכרח אתה להאמין בהש"י.

וז"ש דע מה למעלה ממך עין רואה, כי מצד שהוא עין ראוי שיסתכל ויראה מסוף העולם ועד סופו ולראות השגת אלהות, ואוזן ראוי שתהא שומעת הכרוזין של ב"ד של מעלה ובת קול היוצאת מהר חורב, והיית יודע בחוש ראיה ושמיעה שיש אלוה בעולם, אלא וכל מעשיך, הרעים, בספר, באותן הספירות והבהירות של חושי נשמתך, נכתבין, ועי"ז מדהה אתה ומכהה אורה של הנשמה מפני שעונותיו מבדילין, ע"כ דע מה למעלה ממך ע"י ידיעה לבד.