ספריית חב"ד ליובאוויטש
- דף הבית /
- ספרי הבעל שם טוב /
- כתר שם טוב /
- חלק ראשון /
- קעח /
שמעתי ממורי זללה"ה ענין החיות רצוא ושוב, כי כל דבר חושק ומתלהב [לחזור לשרשו לדבק שם, לכך הנשמה מתלהב] תמיד לידבק בשרשו למעלה ע"י חשק בתורה ובעבודת ה', ואם מתלהב תמיד היה בטל ממציאותו כמו קודם עולם התיקון. וזה סוד קברות התאוה שכתב בס' ברית מנוחה [וכו'], והוא סוד המבול, נפתחו ארובות השמים [וכו']. לכך תיקן השי"ת שיעסוק לפעמים זמן מה בצרכי הגוף אכילה ושתיה ומעט להתעסק בצרכי פרנסתו גם שיש לו מדת הסתפקות, וע"י ביטולו מעבודת ה' בזמנים אלו ינוח הנשמה וכח השכלי יתחזק לחזור ולעסוק בעבודת הש"י אח"כ. וזה והחיות רצוא ושוב. ודפח"ח.
----- מקורות ומראה מקומות -----
צ"פ בא לג, סע"ב (קכז, א)
החיות רצו"ש – יחזקאל א, יד. קברות התאוה – בהעלתך יא, לד. בס' ברית מנוחה – ד"ה הדרך הראשונה. נפתחו ארובות השמים – נח ז, יא.
----- הערות וציונים -----
הסיפא דסימן זה (בתוספת המשך) מובא לקמן בסי' שסז עיי"ש. ולכללות התוכן ראה ג"כ לעיל סי' לד, קי-ג וקכא.
כל דבר חושק כו' – להעיר מהלכות יסוה"ת פ"ד ה"ב. ועיין זח"ג ריט, סע"ב ואילך.
וז"ס קברות התאוה כו' – ראה דמ"א, פ' בראשית ד"ה ויאמר אלקים: ששמעתי מאא"ז נ"ע ריב"ש שאמר שכתוב בס' ברית מנוחה שחכמה נקרא קברות התאוה, כי כשאדם דבוק בחכמה ממילא כל התאוות בטלין ממנו, ולכך נקרא קברות התאוה היינו שע"י החכמה הוא מקבל ומבטל כח התאוה מעליו. וכן שם ר"פ מסעי: ששמעתי בשם אא"ז זללה"ה כי כל המסעות היו מ"ב והם אצל כל אדם מיום הולדו עד שובו אל עולמו . . וידוע שכל המסעות הם בחי' קדושים וטהורים כמו ששמעתי מן אא"ז זללה"ה בשם ספר ברית מנוחה קברות התאוה הוא בחי' החכמה כי שם קברו את העם המתאוים, פי' מי שבא למדת החכמה אזי בטל ממנו כל התאוות מרוב דביקותו בו ית' (ועיי"ש ההמשך). ולהעיר ממדל"י סי' צא (ק) קרוב לסופו, ושם קעז (קפב) קרוב לסופו, דמדריגת חכמה הוא מדריגת אי"ן והאי"ן אינו מתאוה לכלום.
והוא סוד המבול נפתחו כו' – ראה תוי"י ס"פ מסעי קסה, ד: ענין מי המבול שנפתחו ארובות השמים הוא רמז לעולם התוהו קודם עולם התיקון בסוד ז' מלכים קדמאן לרוב חשקם והתמדתן בדביקות ועבודת ה' בטלו ממציאות ומתו, משא"כ אח"כ ויסכרו מעיינות תהום רבה שיהיה ע"י צנורות דקים לקיום העולם, וזהו השבועה ולא יהיה המים למבול דייקא שלא ירבו מימי השפע לרוב רק כדי שיוכלו לסבול, וא"כ גם אלו הלומדין המבטלין לפעמים הוא לתועלת שיהיה יתרון אור מן החושך, וכמו ששמעתי ממורי ביאור מדרש וירא אלקים את האור כי טוב אלו מעשיהם של צדיקים וכו' יעו"ש (ראה לקמן סי' רמט, ורג"כ סי' קפח), א"כ הביטול הוא התיקון.