כה) חסר המשך הדברים: ויש לשאול על עיקר הבריאה הא כל מעשה בריאת עולם לצביונן נבראו כדרשת חז"ל בפסוק ויעש אלהים וגו', ואם כן מה טעמא לא רצה ארץ להיות בחינת שמים, וצ"ל שלא נתן דעת לארץ שידע בחינת שמים וזכותו שיתאוה להיות בחינת שמים, והטעם כי גם בחינת ארץ צריך שיהיה בעולם, וכיוצא בזה וכל הנבראים, וזה שאמרו לצביונים נבראו. וגם בחינת אדם צריך שיהיו כת רשעים וכת בינונים וכת צדיקים, כי יתרון אור מהחושך עיין מזה במקום אחר, ר"ל שנמשך תועלת מהחשך, ממעשה הרשעים נודע מעלת הצדיקים, וכל אחד נבראו לצביונם ורצונם.

וכי תימא אם כן תקשי לכם קושיא בחינת הבחירה עם הידיעה, מאחר שאתם כופרים בדרשת חז"ל, אם כן אין אתם משיגים ביאור קושיא זו.

והנה נפש האדם הוא דם הנעשה מברירות המאכלים, ויש כמה מיני בירור, בתחלה על ידי שזורקת המרה טפה במאכל שבתוך מעיו נברר הגס ועב ונעשה צואה ויוצאה לחוץ, בירור ב' יוצא למי רגלים, בירור ג' נעשה זיעה, ד' נעשה שערות וצפרנים, בירור ה' הדם נבלע בכבד וטחול וכו', ומבחר הדם נכנס בלב ואחר כך במוח ומזה נעשה השכל והדעת. ומדבריכם נראה שאתם כופרים בדברי חז"ל, אם כן לא נזהרתם מאכילת איסור ודברים טמאים, והשכל והדעת שלכם נעשה מהדמים של טריפות ואיסורים, והשכל והדעת שלכם נמשך להכריע אל הטומאה כי ממנו נעשה, ואם כן איך תוכלו להכריע בשכל שלכם נגד רבותינו חכמי התלמוד אשר רוחב לבם היה רחבה מני ים וכו'. ותדעו נאמנה, מאחר שירדו לספק זה וכפירה זו, שהפורעניות קרובה לכם. וכך עלתה להם שבא עליהם מלך אחד והרגם והשמידם, ורצו להמיר דתם ולא קבלו אותם מאחר שכפרו בתחיית המתים, והאומות מאמינים גם כן בסוד הגלגול ותחייה וכמ"ש הפילסוף וכו'. ומעט מזעיר נמלטו להרמב"ם וחזרו בתשובה ע"כ.

-----  הערות וציונים  -----

כן הובא ענין זה בדמ"א פ' עקב ד"ה ומלתם ששמע זה מא"ז הבעש"ט עיי"ש. וראה לקמן סי' שפא. ולהעיר שהיה זה קבלה ביד הבעש"ט דאינו מצוי בכתבי הרמב"ם אשר לפנינו.

מבני אברהם כו' – להעיר מזח"ב צה, סע"א. ר"ח שער הענוה ספ"א.

רק מאנשי סדום כו' – להעיר מזו"ח ריש מדרש רות עה, א.

בפסוק ויעש כו' – צ"ע, דחז"ל דרשו הנ"ל בפסוק ויכלו גו' (בראשית ב, א).

כי יתרון אור כו' – ע"פ קהלת ב, יג.

עיין מזה במ"א – ראה לקמן סי' קפח.

לצביונם ורצונם – ראה רש"י ר"ה יא, א ד"ה לדעתם, ופרש"י לבר"ר י, ה. ולהעיר ממאמר היושבת בגנים תשי"א אות ג.

והשכל והדעת שלכם נעשה כו' – ראה עקידת יצחק שער ס (לג, ב ושם בסופו לח, ב). של"ה, שער האותיות פה, ב (סא, ג) ד"ה ויחזור אחר מאכלים דקים וד"ה ויזהר מהמאכלים הגסים. וראה זח"ג מא, א ואילך. פס"ז, מדה"ג ואוה"ח על שמיני יא, מג. ע"ח שמ"ט פ"ב ופ"ה. שו"ע יו"ד סי' פא סעיף ז ובש"ך שם. רג"כ יומא לט, רע"א.