כו) התירוץ בא בסוף סי' קצג, אבל בספר זה השמיט והוסיף כמה דברים, ע"כ מועתק בזה כל המאמר כמו שהוא במקורו:

ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, ויש לדקדק אם הוא משלם כמעשהו מהו החסד, כמו שמקשה בגמרא.

ואפשר לומר על פי מה שאמר התנא אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא לקבל פרס. והוא על פי משל לעבד אצל האדון, ואם העבד עובד את אדוניו כראוי משלם לו שכרו משלם, אבל זאת לא יעלה על אותו עבד שאף אם יעבוד האדון עצמו עבודת העבד שישלם לו שכר לעבדו בשביל זה, וזהו כאלו הוא משמש את הרב, כלומר העבד המשמש עם הרב שיעבוד עבודת עצמו, ועוד שישלם לו שכר עבור זה, וזהו פתיות גדול. ועל כל פנים אם הוא העבד עושה כן ומשמש עם הרב, יהיה על כל פנים על מנת שלא לקבל פרס ודי לו שאינו עובד את הרב בעצמו.

והנה ידוע שהאדם מעורב טוב ורע, ולבד זה כי הגוף הוא מסטרא דמסאבא חולקא דיצר הרע, כמו שאמר הכתוב ובחטא יחמתני אמי, והנשמה היא חלק אלוה ממעל, והנה חלק הטוב והנשמה הוא העובד עבודת השם. וזהו המשמש את הרב, כי החלק אלוה בעצמו הוא עובד לאלוה, והעבד המשמש את הרב, שיעבוד עבודה המוטל על העבד, ואף על פי שזה נקרא עבודה גרוע שאין העבד עובד כלום, על כל פנים לא תהיה זאת במחשבתו ודעתו לקבל שכר על זה. אבל הקב"ה ברחמיו ובחסדיו הוא משלם שכר לעבדיו אף על פי שאינם עובדים אותו רק מאתו יתברך הוא עבודתו.

וזהו ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, אף על פי שאין האיש עושה כלום מעצמו, אף על פי כן אתה משלם כמעשהו, וכמו שהיה העבד עושה בעצמו, וזהו חסד, וד"ל.

-----  הערות וציונים  -----

ראה לקמן סס"י שנד.