ספריית חב"ד ליובאוויטש

קצב

<והנה בענין הדביקות י"א> הדביקות הוא כשאומר תיבה אחת הוא מאריך באותה תיבה הרבה, שמחמת דביקות אינו רוצה לפרוד עצמו מהתיבה [ולכך מאריך באותה תיבה] <כו'.>

<וי"א הדביקות הוא כשעושה מצוה או עוסק בתורה ועושה הגוף כסא לנפש ונפש לרוח ורוח לנשמה והנשמה כסא לאור שכינה שעל ראשו וכאלו האור מתפשט סביבו והוא בתוך האור יושב ויגיל ברעדה.>


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

הדביקות . . באותה תיבה: לקו"י ג, א (סי' כא) [צוה"ר סי' ע]

-----  הערות וציונים  -----

הדביקות הוא כו' – ראה לעיל סי' מד ולקמן סי' רפד-ב.

וי"א כו' – להעיר מסי' ר ורח. בס' אור הגנוז לצדיקים, פ' בראשית ד"ה גם ענין הדביקות (הא'), הובא קטע זה בשנוי מעט ובהוספות, ושם במקום "ורוח לנשמה" כתב: והדיבור הנקרא רוח ממללא הוא ענף מן הרוח, והכונה הוא ענף מן הנשמה, ועי"ז נעשה הנשמה כסא לאור השכינה (כו' כבפנים).

לאור השכינה שעל ראשו – ראה זח"ג קפז, א.