כט) סימן זה הוא קטע שבא בהמשך לזה:

כשמדבר בדביקות בעולם העליון ואין לו שום מחשבה זרה, ובאה לו מחשבה כמו נביאות, בודאי יהיה כך, והמחשבה באה מחמת הכרוזים שמכריזין למעלה על הדבר. ולפעמים ישמע כמו קול מדבר מחמת שידביק קול העליון ב[קול] תפלתו וקול תורתו, וישמע כמו קול אומר עתידות.

וצריך לילך ממדרגה למדרגה כשרוצה לעלות למעלה. בתחילה צריך שיהיה במחשבתו לעלות לרקיע הראשון שהוא מהלך ת"ק שנה, וירחיב במחשבתו הרקיע על כל הרוחות שלא יהא נראה במחשבתו קצר וקטן רק ירחיב לכל הצדדים, וכיון שהוא עומד שם צריך לחזור במחשבתו לעלות למעלה יותר, ואחר כך עוד יותר למעלה, אבל בפעם אחת לא יוכל לעלות לכל השבעה רקיעים, רק ממדרגה למדרגה צריך לעלות. אבל באמצע התפלה, כשדבק עצמו מתחלה כראוי, יכול לעלות לכל הז' רקיעים בפעם אחת.

ובעלותו ממדרגה למדרגה, כשבא לרקיע הראשון צריך לראות שני דברים, אחד שלא יפול למטה, ואחד שיעלה עוד למעלה, וכיון שהוא ממש במחשבתו ברקיע הראשון, יכול לעלות עוד רקיע עד שיעלה בעולם המלאכים, ואחר כך בעולם הכסא, ואחר כך ישאר בעולם האצילות, שם ידביק מחשבתו בבורא יתברך, וכשרוצה לעלות, מתחלה יראה כדמות אדם וכדמות כלבים, שהם הקליפות שיש בכל עולם העשיה, וצריך לחזק עצמו ולא יתיירא.

ולפעמים יכול לדבר למעלה בנשמתו לבד בלי גופו, שיפריש עצמו מגופו, וזהו התפשטות הגשמיות (כבפנים).

-----  הערות וציונים  -----

וצריך לילך ממדריגה כו' – ראה לקמן סי' רפא-א.

ובעלותו כו' – להעיר מלקמן סי' רטז-א ורטז-ב. צוה"ר סי' קלה, קלו וקלז.

התפשטות הגשמיות – ראה שו"ע או"ח סי' צח סעיף א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ה. לקמן סי' רלט-ב, רמ-א, רעט, רפד-ב, רצב-ב. וצוה"ר סי' ה, סב וצז.

ידע ג"כ עתידות כו' – ראה לקמן סי' שס.