ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > ב

כוונת המקוה מהבעש"ט זלה"ה

מקודם יכוון סוד הנזכר בגמרא שש מעלות במקואות, ועל פי סוד כזה: יה"ו חסד, יו"ה נצח, הו"י גבורה, הי"ו הוד, וי"ה ת"ת, וה"י יסוד, [והם השמות הכתובים בכוונת הלולב, כמ"ש האריז"ל טעמם ונימוקם שם בכוונת הלולב]. והמים שבמקוה הם ט' יודין דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן גימטריא מים, וכולם נמשכין משם ע"ב, שהוא הראשון שהוא חסד גי' ע"ב, והוא בחי' מים, לכן הם מ' סאה נגד ד' יודין דע"ב. גם מקוה גי' קנ"א, כמנין אהי"ה במילוי ההי"ן, שהוא בסוד הבינה, שהוא בית קיבול לקס"א קמ"ג.

והנה בנין הגוף הוא ע"י שם קנ"א, <כמ"ש> [כמבואר בכתבי] האריז"ל [בכוונת ליל הוש"ר], והגוף [הנגוף] הוא כלי חרס ואין לו טהרה במקוה, כי כלי חרס שבירתן זהו טהרתן. והענין הוא שקודם כניסתו למקוה צריך לשבור לבו בקרבו, ומקבל עליו עול מלכות שמים לעזוב פשעיו, ומעתה מוכן לעבוד באהבה חסד, ויראה גבורה, בכדי שיוכל השי"ת להתפאר, תפארת, בו, כמ"ש [הכתוב] ישראל אשר בך אתפאר, וימסור א"ע על קדושתו, ועי"ז ינוצח, נצח, <החטא> [הס"א] בבטחונו בהש"י שישיב את נדחו, וצריך להודות, הוד, לו שניצול ממצולת ים, ואז הוא נכלל בכלל צדיק יסוד עולם, ואז עי"ז יתגדל ויוכר כבוד מלכותו, מלכות, <ש"ש> [ית"ש וית'] לעולם ועד.

ועוד יכוין בהיותו במקוה, כי שם אדנ"י, מלכות, הוא סוד הדיבור, ושם הוי' הוא ז"א, סוד הקול, ושם אהי"ה סוד המחשבה. ובמקוה הגג של המקוה נגד שם אהי', והד' רוחות של המקוה נגד ד' אותיות הוי', וקרקעית המקוה נגד שם אדני, והג' שמות [הנ"ל] הם גי' יב"ק, הוא סוד יחוד ברכה קדושה. ויכוין שנכנס לבקש מהשי"ת טהרה וקדושה למחשבתו ולקולו ולדיבורו, ואז ע"י כוונת הנ"ל אף שבע יפול צדיק וקם, אף אם ירד שבע מעלות אחורנית ירפאהו הש"י, ויכרות ברית חדש אשר לא תופר, ואז יאיר על נשמתו קומה הרוחניות, אותיות מקוה.

סאה גי' אדני, ס"ה, וא' שבסאה הוא סוד חכמה שהוא י' ראשונה דשם הוי', י' במילוי כזה יו"ד מרמז הו' לששה קבין שבסאה, ר"ל לו' מעלות שבמקוה כנ"ל, ששורש מילוים דע"ב ס"ג מ"ה גי' ק"ב, ו' פעמים ק"ב גי' ברית, לתקן הפגם של הברית קודש, וד' של מילוי יו"ד רומז לד' לוגין, כי יה"ו במילוי אלפין גי' לוג. ועי"ז יזכה לעבודת הש"י.

ויאמר פסוק זה עם הכונה, מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה, ויכוין ר"ת מקוה ישראל הוא מי, הוי' מושיעו הוא ר"ת ים, שה"ס השכינה [שממנה מתגלים הדינים בעוה"ז, ומיתוק הדינים הוא ע"י שמעלה אותם לשרשם שהוא יסוד הבינה], שממנה מתערין הדינים שבה שם אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה כנ"ל שהוא גי' מקוה, ושם נמתקים בסוד הלידה ע"י המים שבמקוה, דהיינו ט' יודין דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שעולים גי' צ' כמנין מים, ועל ידי ד' יודין דע"ב שהם מ' סאה. כי גילוי הגבורות הוא סוד שם אגל"א, ר"ל שמתגלים הה' גבורות שהם שורש כל הגבורות, ומתגלים בשכינה תתאה, סוד אדנ"י, אמנם כשמתעלים הגבורות לשרשם, שהוא סוד מ"י שנק' בינה, ונמתקים שם בסוד הלידה חדשה, נרמז שם הנ"ל שמספרו אל"ד. לכן יכוון כששוחה ראשו לתוך המים לטבול, <יכוין> בשם אהי"ה אל"ד בשילוב כזה אאהליד"ה.

ועוד יכוין ויצייר אלו הד' שמות בהיותו בתוך המקוה כזה, אל"ד אהי"ה הוי"ה אדנ"י, ויכוין הא' משם אל"ד רומז לכתר עליון שהוא אלף, אותיות פל"א, ול' רומז לג' קוין, קו ימין חכמה חסד נצח, קו שמאל בינה גבורה הוד, קו אמצעי דעת תפארת יסוד, וד' רומזת למל', סוד אדני.

ע"כ העתקתי אות באות מדברי <קדש של> [האלהי] הבעש"ט זלה"ה.