לא) נוסח הפיסקא במקורו: ואם נפשך לומר איך יכול האדם להעלות במחשבתו כל דבר להיות ממותק בשורשו, אך כי הנה כתיב תמים תהיה עם ה' אלהיך, ותי"ו דתמים רבתי, דלכאורה התי"ו רחוק מאל"ף ד' מאות מדריגות והיאך יכול להאיר בה האל"ף, אך באמת אמירה לגבוה כמסירה להדיוט דמי, ר"ל דרך משל אם אדם רוצה לעלות כשהוא עומד במדרגה תחתונה, אינו יכול להגיע ולהשיג למעלה העליונה רק כשהוא הולך ממעלה למעלה, אבל אם הוא עומד שם למעלה יכול להעלות מלמטה ברגע אחד, וזהו אמירה לגבוה כו', דרך משל קטן צריך לילך יותר מגדול, והמחשבה גם כן גדול ממעשה הרבה ולכן אין צריך רק שיחשוב במחשבתו ומעלה תיכף לשרשו, ולכך התי"ו משתוקק לאל"ף ויש בו כל הד' מאות אלפי"ן, ולכך התי"ו גדולה שהם מאותיות המחשבה.

-----  הערות וציונים  -----

יראה חיצונית . . ליראת אלקים – ראה לעיל סי' לח-א ולח-ב, קעז וקפ.

מלה"ד – המשל הובא ג"כ בלקו"י-יד"א פי"ז. להעיר מהמשל בזח"ב נא סע"ב.

התי"ו רחוק מאל"ף כו' – ראה לעיל סי' מה, קס וקצ, ולקמן סי' שנה.

תי"ו גדולה שהם מאותיות המחשבה – דאתוון רברבין מההוא עלמא דאתי (זח"ב קלב, ב) איהו בינה (שם כז, סע"ב) עולם המחשבה (זח"ג רכט, סע"ב). וראה אוה"ח לזח"א ג, ב.