ספריית חב"ד ליובאוויטש

ריט

אמרו על ריב"ש ע"ה שזכה לכל הארות והמדריגות שהי' לו הכל מחמת המקוואות, שהיה תמיד בטבילות. ומקוואות יותר בתמידות טוב יותר מהתענית, שהתענית מחליש הגוף מעבודת השם, ועוד יותר טוב שהכח שהוא מניח בתענית יתן הכח ההוא בלימוד התורה ותפלה שיתפלל בכל כחו וכוונתו, ובזה יבוא למדריגה.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י טז, ב (סי' קעח)

-----  הערות וציונים  -----

הובא בקיצור בלקו"י-יד"א ר"פ מב, לפני כונת המקוה דלעיל סי' ב.

שהיה תמיד בטבילות – ראה לעיל בריש הספר (צוואה מהבעש"ט זלה"ה) מלקו"י סי' קצח אות ג, וצוה"ר סי' טו. רג"כ לקמן בהוספות סי' קצט ובהערות שם. ולהעיר מר"ח שער האהבה פי"א.

שהתענית מחליש הגוף מעבודת ה' – להעיר מתענית יא, א. רמב"ם, הלכות דעות רפ"ג ורפ"ד, ושמנה פרקים פ"ד. ר"ח שער הענוה פ"ג (ועד"ז לקמן סי' רכו). וראה צוה"ר סי' נו שטוב יותר לעבוד השי"ת בשמחה בלי סגופים כי הם גורמים עצבות. ולקמן סי' שב-ב, ובהוספות סי' כא. וראה עוד בס' בוצינא דנהורא, ששאלו להבעש"ט מהו עיקרי העבודה כו' ואתם בטלתם את הדבר הזה (התענית) כו' והשיב להם הבעש"ט דעתי בזה שיראה אדם להמשיך ע"ע ג' דברים הללו היינו אהבת השי"ת ואהבת ישראל ואהבת התורה ואין צריך לעשות סיגופים.