ספריית חב"ד ליובאוויטש
- דף הבית /
- ספרי הבעל שם טוב /
- כתר שם טוב /
- חלק ראשון /
- רכ-א /
שויתי ה' לנגדי תמיד, שויתי לשון השתוות, בכל דבר שיארע לו יהא הכל שוה אצלו, בין בענין שמשבחין אותו בני אדם או מבזין אותו, וכן בכל שארי דברים, וכן בכל האכילות, בין שאוכל מעדנים בין שאוכל שאר דברים, הכל שוה בעיניו, שהוסר בזה היצה"ר ממנו מכל וכל.
וכל דבר המאורע יאמר הלא זה נשלח מאתו ית', ואם בעיניו הגון כו', וכל כוונתו יהא לש"ש, אבל מצד עצמו אין חילוק. וזהו מדריגה גדולה מאד.
וכן האדם צריך לעבוד הש"י בכל כחו, שהכל הוא צורך גבוה, שהשי"ת רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים, הכוונה, כי לפעמים אדם הולך ומדבר עם בני אדם, ואז אינו יכול ללמוד, וצריך להיות דבוק בהשי"ת במחשבתו וליחד יחודים.
וכן כשאדם הולך בדרך ואינו יכול להתפלל וללמוד כדרכו, וצריך לעובדו באופנים אחרים, אל יצער את עצמו בזה, כי השי"ת צריך שיעבדוהו בכל האופנים, פעמים באופן זה ופעמים באופן זה, לכך הזדמן לפניו לילך לדרך או לדבר עם בני אדם בכדי לעבוד אותו באופן הב'.
----- מקורות ומראה מקומות -----
לקו"י טז, סע"ב (סי' קעט-קפ) [צוה"ר סי' ב-ג]
שויתי ה' גו' – תהלים טז, ח.
----- הערות וציונים -----
לשון השתוות כו' בין בענין שמשבחין אותו כו' – ראה חובה"ל שער יחוד המעשה פ"ה (אמר על א' מן החסידים כו' הנשתוית . . נשתוה בעיניך השבח והגנות כו' המדרגה הזאת . . העליונה שבמדריגות החסידים ותכלית החמודות). והובא בשל"ה, פ' עקב קונטרס הענוה שעא, א (פ, א) יעו"ש. שערי קדושה להרח"ו ח"ג ש"ד. צוה"ר סי' יו"ד. וראה לעיל סי' רא-א.
וכל דבר המאורע כו' מאתו ית' – ראה לקמן סי' רכז-ב. צוה"ר סי' פד. וראה תניא, אגה"ק רס"י כה.
וזה מדרגה גדולה מאד – ראה בדברי החובה"ל הנ"ל. וראה ס' אור האמת ק, ב – וכן בלקו"א המיוחס להרמ"מ כט, א – הבעש"ט אמר שאם לא יהיה לאדם שום פניה שיהיה הכל שוה אצלו בודאי יזכה לכל המדריגות שענוה גדולה מכולם כו' עיי"ש.
שהכל צורך גבוה כו' – להעיר מתוספתא ברכות רפ"ד עה"פ כל פעל ה' למענהו. רמב"ם, הלכות דעות פ"ג ושמנה פרקים פ"ה. וראה לעיל סי' ריז-ב ובהערות שם.
הולך ומדבר עם בני אדם כו' – ראה לעיל סי' צג-ג ובהערות שם.
ואל יצער א"ע בזה כו' – ראה צוה"ר סי' קי.
לכך הזדמן לפניו לילך לדרך – להעיר מפירוש הבעש"ט עה"פ מה' מצעדי גבר כוננו בס' מאור עינים פ' ויקהל בד"ה קחו (מב, סע"ב). ובאור המאיר פ' צו ד"ה בפסוק ולבש (צב, ד). וכן בדמ"א פ' מסעי רד"ה עי"ל ויכתוב. וראה לקמן בהוספות סי' קפד.
או לדבר עם בני אדם – ראה לעיל סי' צג-ג, ולקמן סס"י שב-א ושסו.