ספריית חב"ד ליובאוויטש
- דף הבית /
- ספרי הבעל שם טוב /
- כתר שם טוב /
- חלק ראשון /
- רכז /
יחשוב שבתפלתו הולך מהיכל להיכל, וכשנופלת לו מחשבה זרה מגרשין אותו מן ההיכל, כי דנין אותו בכל היכל אם ראוי ליכנוסמ. ויראה וישגיח על המ"ז ההיאמא, אם <ח"ו חשב> באהבה רעה כגון ניאוף [יביא אותה אל שורשה שהיא אהבת השם]מב, יתחרט תיכף ויאמר בלבו מה עשיתי שלקחתי חלק מעולם המחשבה והולכתי אל מקום הטנופת, ובזה יכנע וישוח עד לעפר, ויביא זאת המחשבה למדת אין, ואח"כ תבוא אל עולם אחר [נ"א: עולם האהבה] בזכרו אם אני אוהב את הדבר הרע הזה, כמו אשה שהיא טפה סרוחה, כמה יש לאהב את הש"י. וכן אם שומע א' מדבר בדברי שחוק, ועי"ז נולד לו איזה שמחה, יאמר בלבו הלא זה החלק מעולם האהבה. וכן אם רואה או אוכל דבר שיש לו תענוג ממנו, יחשוב בלבו הלא זה חלק מעולם התענוג ויראה מאד שלא יגשם התענוג ההוא [כי אז מקרי אז תתענג על ה', כביכול למעלה מהשם], אלא [ישים כל עצמותו אל התענוג ההוא לאמר הלא הוא חלק מעולם התענוג ו]יבוא גם הוא אל עולם התענוג, נמצא הוא יושב כאן ואוכל, [והוא] בעולם התענוג של הש"י. וכן בהתפארות, אם מפארים אותו, ואם בא לו באמצע התפלה התפארות כמה אני מתפלל בכוונה, יחזיק א"ע בהתפארות של עולם התפארת כנ"ל. ואם בא לו איזה יראה רעה, <כגון שמתירא ליתן צדקה שלא יעני> יחזיק א"ע ביראה הקדושה שהוא בושה מהש"י. ואם בניצוח, ינצח את המדה הזאת <ויחזק א"ע במדת נצח העליון> [או כמו שמבין יחזיק בעצמו ניצוח ה']. וכן בהודיה. וכן בהתקשרות, שלא יהיה מקושר רק בהש"י עצמו.
----- מקורות ומראה מקומות -----
לקו"י טז, ד (סי' קצד) [צוה"ר סי' פז]
מגרשין כו' כי דנין כו' – זח"ב רמה, ב. במדרש הנעלם – זח"א פו, ב. אברהם מדת אהבה – ישעי' מא, ה. ס' הבהיר סי' קלה. זח"ג שב, א. ישמעאל אהבה רעה – ר' זח"ג ר"מ קכד, א. שם רמו, ב. יצחק מדת גבורה יראה – זח"ג שב, א. עשו יראה רעה – ר' זח"ג ר"מ קכד, א. שם רמו, ב. אז תתענג גו' – ישעי' נח, יד. למעלה מה' – זח"ב פג, רע"א.
----- שולי הגליון -----
מ) בצוה"ר מוסיף כאן: ואם אינו מתפלל בהתלהבות יתחיל להתפלל בכח, ואם מתפלל בהתלהבות אזי יראה על מ"ז (וכו' כבפנים).
מא) בצוה"ר מוסיף כאן: מה הוא.
מב) בלקו"י ובצוה"ר יש המשך: שיש ז' מיני מחשבות ולא יותר, וזהו ז' ימי הבנין, ובכל אחת יש בה ערב ובוקר, ערב לשון תערובות, שחושב מחשבות חיצוניות, ובוקר לשון ביקור, שמבקר את השם יתברך ודורשו, ואלו הם: אהבת השם, ואהבת העבירות, ויראת השם, ויראה רעה כגון שנאה, ותפארת השם שמפאר את השם יתברך, ורעה שמפאר את עצמו, וכן ניצוח, והודיה, ויסודות לשון התקשרות, וכל אחת כלול מעשר, ובכל מחשבה רעה מחיה הז' עממין.
וזהו שאמרו במדרש [הנעלם] העולם הזה היה מתמוטט, אמר הקב"ה הא אברהם זמין למיפק לעלמא, פירוש מדת אברהם מדת אהבה, הא ישמעאל זמין למיפק מיניה, פירוש אהבה רעה, נמצא כשמחשב באהבה רעה מחיה את ישמעאל ותשעה עממין שעמו, הא יצחק פירוש מדת גבורה [יראה], הא עשו, פירוש יראה רעה רציחה, נמצא כשמחשב ביראה רעה מחיה את עשו ותשעה שעמו.
אמנם אם ח"ו חשב באהבה רעה, יתחרט (כבפנים).
----- הערות וציונים -----
יחשוב כו' כי דנין כו' – ראה לקמן סי' רפז ושפז. צוה"ר סי' פט. וראה מדל"י סס"י פד (צה) בשם הבעש"ט. ורג"כ שם סי' ג (ד). ועיין שערי אורה להרי"ג שלהי שער ב (ל, ב).
אם ח"ו באהבה רעה כו' – ראה לעיל סי' לט ובהערות שם.
שיש ז' מיני מחשבות כו' – ראה לקמן סי' תו. ובאור המאיר, שה"ש ד"ה אקומה בשם הרה"מ: כל פרטי מחשבות אדם אפילו המה אלפי אלפים עכ"ז אינם בדרך כלל כ"א שבעה מחשבות הנמשכים מז' ימי הבנין וכו'.
ואלו הם אהבת השם כו' – לא מנה אלא ששה, ולא מנה בחי' מלכות. להעיר מקהלת יעקב, ערך גרגשי: וקבלתי ממורי החסיד מהר"י סגל דגרגשי הוא בחי' מלכות דקליפה, וע"כ ארז"ל גרגשי פנה מאליו (ירושלמי, שביעית פ"ו ה"א), והענין כי כאשר מתקנים הו' מדות אז מדת מלכות ממילא מתוקנת כי היא כללות ו' הקודמין ולית לה מגרמה כלום כו' עיי"ש. ובפרטיות בס' אגרא דכלה להרה"ק מדינוב, פ' לך לך ד"ה ויעבר אברם (ג"כ בשם החוזה מלובלין): הכנענ"י נגד חסד שבקליפה מורה לשון הכנעה [בספרי החוזה איתא כנעני לשון סוחר ותגר (פסחים נ, א) שנותן הקדושה בעד תאוה רעה לפי שעה]; החת"י כנגד הגבורה שבקליפה מלשון חת"ת אלהים (וישלח לה, ה); האמור"י נגד תפארת שבקליפה כי האמורי לשון התפארות כמה דאת אמר את ה' האמרת וה' האמירך (תבוא כו, יז-יח); הפריז"י נגד נצח שבקליפה כדרך המנצח היושב בערי הפריזי בלי פחד (ראה רש"י ליחזקאל לח, יא); החו"י נגד הו"ד שבקליפה מלשון חוויא (ראה ירושלמי קידושין פ"ד ה"א) כי גם בקדושה עיקר החורבן והצרות הם באלף החמישי והודי נהפך עלי למשחית (דניאל י, ח) כל היום דוה (איכה א, יג); היבוס"י נגד יסוד שבקליפה מלשון הכתוב תבו"ס נופת (משלי כז, ז) והבן, (ול"נ מלשון דריכה לשון יבו"ס צרינו (תהלים ס, יד) והדריכה יכונה לזיווג מלשון גבר בעלמה (משלי ל, יט)); גרגש"י כנגד מלכות שבקליפה כמ"ש רז"ל ואתה מושל בכל (דה"א כט, יב) אפילו גרגותנא מן שמיא מוקמי ליה (ברכות נח, א) וגרגשי מלשון גרגותני (חגיגה כב, א) (ול"נ שהוא מלשון רגוש עפר, כי הוא בסוד עפר המקבל מג' יסודות אמ"ר, והבן) ע"כ הגרגשי עמד ופנה מעצמו (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א), כי מלכות"ך מלכות כל עולמים (תהלים קמה, יג) ואפילו המלכות שבקליפה יתנו הדר למלך הכבוד, והבן כי הדברים עתיקים, ע"כ דברי פה קדוש הנ"ל ודפח"ח.
וכל א' כלול מעשר – ראה לקמן סס"י שסו וש"נ.
ובכל מחשבה רעה מחיה ח"ו הז' עממין – ראה מדל"י סי' קמז (קנה). ועיין צוה"ר סי' יד ובהערות שם.
במדרש הנעלם – מבואר בלקו"י לו, ד (סי' רפ).
ויביא זאת המחשבה למדת אי"ן – ראה לקמן סי' רכח. וראה מדל"י סי' קמז (קנה), וכן שם סי' צח (קז) ורלב (רמו).
אז תתענג על ה' כ"י כו' – ראה מדל"י סוף סי' קנט (קסז) ושם סי' קסח (קעה). להעיר מזח"ב פג, רע"א.