ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > רמח

י"ז תנאי המצות מבוארים בס' חרדים, ואלו הם תנאי השמירה מעבירה, כל העובר עבירה א' קונה לו קטיגור א'.

התנאי הא', לחקור בכוונה עד היכן מגיע פגם העבירה שרוצה לעבור, ונגד מי מורד, ומי הרואה אותו אפי' במסתרים, ובאיזה זמן, האם הרשות נתונה לבטל זה הזמן מעבודת הש"י, כ"ש למרוד בו.

התנאי הב', העצבות הגדול, דע"י עבירה זו הוא משחית דיוקנו של מלך, והוא כפוי טובה, שבחיות שנתן לו הוא מורד ודורנא הוא משדר לסט"א, ונסיון הוא דשדר לי' קב"ה.

התנאי הד', שלא יעשה מהעבירה לא כולה ולא מקצתה.

התנאי הה', הדקדוק הגדול בעבירה, להזהר מכל פרטיה ודקדוקי'.

התנאי [ה]ו', הניס' והבריחה וההמלטה מעבירה, כמרז"ל ובורח מן העבירה, וירץ לעשות מצוה, כמרז"ל הוי רץ למצוה קלה, ונאמר דרך מצותיך ארוץ, פי' צדקה וטבילה.

התנאי הז', שלא יעשה העבירה לא ע"י עצמו ולא ע"י שלוחו.

התנאי הח', עבירה שתבוא לידו ידחנה, וישגיח שלא יכשל בעבירה אחרת, מפני שעבירה גוררת עבירה.

התנאי הט', לא יעשה ב' עבירות יחד, והרי בעבירה יש שני עבירות, אחת העבירה נגד הקב"ה, ב' שמשחית נפשו ורוחו כו'.

התנאי הי', שתהא העבירה בזוי' מאד בעיניו.

התנאי הי"א, לא יאמין בעצמו ולא יתעלם תמיד ממנו המורא הגדול והשמירה פן יבוא לידי עבירה ח"ו, וזהו ירא חטא.

התנאי הי"ב, שיבזה ויטול עצמו ויבכה על רוע מזלו שבא לידו הרהור עבירה, ואבל יחיד יעשה לו קודם עשייתה, כמו שמתאבל אדם על קרוביו, כ"ש דאדם קרוב אצל עצמו, והרי ע"י העבירה ממית עצמו.

התנאי הי"ג, שיתבונן מה הוא מאבד בעונו עולם מלא, כמרז"ל לא זכה אוי לו שהכריע עצמו וכל העולם כולו לכף חובה שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, ולפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש א' מישראל כאלו איבד עולם מלא, כ"ש נפשו של עצמו ובניו, שנאמר פוקד עון אבות על בנים.

התנאי הט"ז, כשיסיתנו היצה"ר לעבירה, ירוץ אל מקום הרבה בני אדם, כי שם יתבייש, ויבוש על שלא בוש מהבורא ית"ש.

התנאי הי"ז, שיתבונן שיתנו לו עונש על העבירה, כי אין הקב"ה ותרן, ויתבונן במרירות העונשי' או בתשובת המשקל, ויהי' תמיד לבו נשבר בתשובה על העבירות שכבר עבר ויהי' כל ימיו בתשובה ושב ורפא לו.

תם ונשלם בעזרת ה'