ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > כח-ב

אם הרב דומה למלאך, [ה' צבאות וכו', ור"ל שיהיה מלאך, כי] <הם> אותיות כאל"ם [דומה למלא"ך] להיות [ח"ש] מ"ל, שהוא חש עד שכורת ומל הקליפות ליזהר <מפני החיצונים> [מפניה חיצונית], אז תורה יבוקש מפיהו, כי אז נכנס בלב השומע ופרה ורבה [בו, כמו ששמעתי ממורי זלה"ה מה דוד שלא למד מאחיתופל אלא שתי דברים בלבד וכו']. . .

ובזה יובן לך לך מארצך [וממולדתך ומבית אביך], שיתרחק מן ג' בחינות [נגד ג' בחינות] הנ"ל הכנעה הבדלה והמתקה שביאר מורי זלה"ה, כי מצד <ארציות ועכירות החומר והקליפות> [ארציות חומר ועכירות הקליפות] נמשך גסות הרוח, לכך הזהירו לך לך מארצך ויבוא להכנעה, וממולדתך שהוא תרח עע"ז שורש הקליפות ויש כח האב בבן, כמ"ש הראב"ד בס' יצירה כי כח הבנאי בבנין [וכו'], ולכך צריך הבדלה להפריש ולהבדיל הקליפות שמצד האב המולידו, ומבית אביך שהי' בחרן כמ"ש וימת תרח בחרן ודרז"ל עד אברהם הי' חרון אף של מקום, שהוא דין וגבורה, ואברם בחי' חסד ימתיק הדין בשורש החסד שיש בגבורה והדין ההוא, כמ"ש במ"א בשם מורי זלה"ה איך למתוק הדין בשורשו, ואחר המתקה אז תשיג בחינת הארץ אשר אראך, והבן.