ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > ג

<מהבעש"ט. ביאור> [שמעתי בשם מורי פירוש המדרש] הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, <פי'>, [ביאור ע"פ הלצה, כי גנבא אמחתרתא רחמנא קריא, וזה שאמרו הלואי אותי עזבו, שלא לקרא אותי ולא יגנוב, ואז תורתי שמרו, וק"ל.

עוד ביאר], כי <תכלית> הידיעה שלא נדע, אמנם יש ב' סוגי שלא נדע, א' מיד, שאינו נכנס לחקור ולידע מאחר דא"א לידע, ב' שחוקר ודורש עד שידע שא"א לידע. וההפרש בין זה לזה <מלה"ד>, שנים שרוצים לידע את המלך, וא' נכנס בכל חדרי המלך ונהנה מאוצרי והיכלי המלך, ואח"כ לא יוכל לידע המלך, והשני אמר, מאחר שא"א לידע המלך, לא נכנס כלל לחדרי המלך ולא נדע מיד.

ובזה יובן ודאי בשני סוגים הנ"ל, אותי עזבו מלידע, שא"א, מ"מ הלואי אותי עזבו מתוך החקירה והידיעה אחר שתורתי שמרו [ודפח"ח].