ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > לה

במדרש [פ' וישלח פע"ח] משל, פעם א' כעס המלך שבחיות על החיות, ויעצו מי ילך לפייס המלך, אמר השועל אני אלך [עמכם לפייס המלך] שיש לי ג' מאות משלים כו', <ובסוף> אמר השועל ששכח הכל וכל אחד יפייס [את] המלך כפי כוחו . . . וכוונתו הי' שיכנעו למלך [וילכו לפייסו . . .] <ועכ"א תחילה שיודע, כדי שילכו>. [ואז ע"י הכנעה זו ישתדל כל אחד בעצמו לפייס המלך] והוא הנכון. <שאמר הבעש"ט> [כאשר שמעתי ממורי זלה"ה] משל על בעלי תפלות בימים נוראים, שלא יסמכו עליהם בני עולם רק ישתדל כל א' להתפלל עבור עצמו, אמר משל <זה>, פעם [א' היו שני מלכים נלחמים יחד, ומלך א' היה אדיר ותקיף שהי' לו גבורי חיל מלובשים בשריון וקשקשים וכו' וזה המלך שכנגדו הלך למצא אנשים גבורים כאלו ולא עלתה לו וכו', עד שאמר לחילו שלא יסמכו על הגיבורים וכו' ודפח"ח].