ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > לז

<מהבעש"ט> [ששמעתי ממורי] ענין מלתא דבדיחותא קודם הלימוד, כי החיות רצוא ושוב, והאדם [הוא] בסוד קטנות וגדלות, וע"י השמחה ומלתא דבדיחותא יוצא מקטנות לגדלות ללמוד ולדבק בו ית' [וכו', ודפח"ח]. <וז"ש>. [וכן שמעתי בשמו] והני תרי בדחי שהיו מפקחין צער האדם על ידי מלתא דבדיחותא, ואז יוכלו לקרבו ולהעלותו [וכו', ודפח"ח].

<וז"ש ויקח את שני נעריו עמו ואת יצחק בנו, כי ע"י הצחוק לש"ש יכול להעלות השנים של נערות ג"כ עמו>. [ובענין זה שמעתי את יצחק והעלהו לעולה, כי ע"י הצחוק לשם שמים מעלה כל ימי הצחוק של בחרות ג"כ למעלה והבן. וכן ויקח את שני נעריו עמו, ר"ל להעלות שנים של נערות ג"כ עמו, ודפח"ח].