ו) במקורו: הדביקות הוא כשאומר תיבה א' הוא מאריך באותה תיבה הרבה, שמחמת דביקות אינו רוצה לפרוד עצמו מהתיבה, ולכך מאריך באותה תיבה.

-----  הערות וציונים  -----

וכשמאריך בתיבה כו' – ראה לקמן סי' קצב. ועיין צוה"ר סי' עה ומדל"י סי' מז (נב-נג).