ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > נא-ב

[דכתב בזוהר שערי היכלות התפלה זה למעלה מזה, ומלאכים מקבלי התפילות, יש מלאך שקומתו ת"ק שנה וכו' יעו"ש]. ויש להבין, הא הש"י מלא כל הארץ כבודו, לית אתר פנוי מיניה, ובמקום שאדם [מתפלל] שם כבודו ית' מצוי, וא"כ למה לי שיקובל התפלה ע"י המלאכים שילכו מהיכל להיכל וכו'. <וי"ל דהקב"ה עשה זה כדי שיראה לו לאדם שהוא רחוק, וישתדל להתקרב מאד, כמ"ש הבעש"ט ז"ל> [דשמעתי ממורי זלה"ה] משל שאמר קודם תקיעת שופר, שהיה מלך א' חכם גדול ועשה באחיזת עינים חומות ומגדלים ושערים וצוה שילכו אצלו דרך השערים והמגדלים, וצוה לפזר בכל שער ושער אוצרות המלך, ויש שהלך עד שער א' <ולקח ממון> וחזר, ויש כו', עד שבנו ידידו התאמץ מאד שילך <דוקא> אל אביו המלך, אז ראה שאין שום מחיצה מפסיק בינו לבין אביו כי הכל היה אחיזת עינים. והנמשל מובן [ודפח"ח]. <דהקב"ה מסתתר בכמה לבושין ומחיצות, ובידוע> [וכן כתבתי במ"א ששמעתי ממורי זלה"ה כי בידיעת האדם] שהש"י מלא כל הארץ כבודו וכל תנועה ומחשבה הכל ממנו יתברך, [אז בידיעה זו יתפרדו כל פועלי און וכו'. אם] כן כל המלאכים [וכל] ההיכלות הכל נברא ונעשה כביכול מעצמותו ית' כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה, <ואין שום מחיצה מבדיל בין האדם ובינו ית' בידיעה זאת, ועי"ז יתפרדו כל פועלי און> [ובידיעה זאת יתפרדו כל פועלי און, שאין שום מחיצה ומסך מבדיל בין האדם ובינו ית' בידיעה זאת].