ספריית חב"ד ליובאוויטש

פ

<מבעש"ט> [שמעתי ממורי] ענין התפלה בח"ל, העיקר הוא האמונה שיאמין שהש"י מלא כל הארץ כבודו [וכו'], ועי"ז מעלה ומנשא [רגלי] השכינה כו', וגם יאמין מיד כשיצא מפיו נוסח התפלה מה ששואל, מיד הוא נענה. וכ"ת הא לפעמים שלא מצא מבוקשו, הענין הוא שהוא בהעלם ממנו, למשל שנעשה בקשתו בכללות העולם, הגם שבפרטות הוא מבקש להסיר הצער, ובאמת הוא לטובתו או למרק עון או כיוצא כו'. כי אם <יש> בכוונת שאלתו שמצפה שיהיה נענה, אז מכניס גופניות בתוך שאלתו שהיה ראוי שיהיה רק ברוחני לתועלת השכינה ולא לתועלת עוה"ז, לכך הוי מסך מבדיל כו'. [והאריך בזה, ודפח"ח].

<וז"ש> [ובזה מובן] וישא יעקב רגליו, שהוא רגלי השכינה, על ידי האמונה ובטחון בלב כמ"ש חזקו ויאמץ לבבכם [וכו'] וז"ש שנשאו לבו משהובטח, והבן.

-----  מקורות ומראה מקומות  -----

בפ"י, קו"א קכז, סע"א

מלא כל גו' – ישעי' ו, ג. למרק עון – ברכות ה, א. יומא פו, א. וישא יעקב גו' – ויצא כט, א. חזקו גו' – תהלים לא, כה. שנשאו לבו כו' – בר"ר ע, ח.

-----  הערות וציונים  -----

התפלה בח"ל – פענוח "בח"ל" צ"ע. אולי צ"ל התפלה בחול, לעומת תפלה בשבת, דהתחלת המאמר בבפ"י שם: וישב יעקב בארץ וגו' ונבאר ש"ס (שבת קיח, ב) כל המענג שבת נותנין לו משאלות לבו וכו' והקשה הגאון (כונתו להגאון מהו' העשיל, כמש"כ במפורש לפני זה בדרוש לשה"ג תקכ"ז דף קז, ג, וכן בצ"פ פ' בא לו, ג, ונמצא בס' חנוכת התורה – קובץ חידושי הר"ר העשיל – אות קצז) הא אמרינן איך אדם מת וחצי תאותו וכו' (קה"ר א, יג ושם ג, י), ונבאר פסוק וישא יעקב רגליו מפרש נשאו לבו משהובטח וכו' (בר"ר ע, ח וברש"י ויצא כט, א), שמעתי ממורי (כבפנים). וי"ל בדרך אפשר דזה ע"פ הא דנקטינן דאסור לתבוע צרכיו בשבת (ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. ויק"ר סוף פל"ד), דמדובר בסימן זה על בקשת צרכיו. ולהעיר עוד מהמבואר בתקו"ז תכ"א מה, ב ובפע"ח שער התפלה פ"ז בענין תפילת ימי החול לעומת תפילה בשבת וכו'.

האמונה שיאמין כו' – ראה לעיל סי' לט ובצוה"ר סי' נח וקלז. וראה דמ"א ר"פ עקב.

וגם יאמין כו' מיד הוא נענה – ראה לקמן סי' פא, קלח, קמה וריד. וראה כאן בהמשך.

לפעמים שלא מצא מבוקשו הענין הוא כו' – עיין ס' העיקרים מ"ד פכ"ד. בית אלקים להמבי"ט, שער התפילה פי"ז. ועיי"ע לקמן סי' קלח, וצוה"ר סי' קכג. מדל"י סי' קמה. לקו"י ח, ד (סי' קכג). ודמ"א פ' עקב רד"ה לא יהיה בך עקר, ושם ס"פ תצא, הפטורת תצא ד"ה או יאמר רני (ושם ע"פ המבואר לקמן סי' קלח).

כי אם כו' הוי מסך כו' – ראה לקמן סי' קעו. צוה"ר סי' עג. לקו"י ח, ד (סי' קכג).

לתועלת השכינה – ראה לעיל סי' כ ובהערות שם. כאן המקום להעיר מדברי הבעש"ט המובאים בסו"ס דמ"א (באלה הדברים אשר שמעתי מפי אא"ז זללה"ה): ביאר קושיא בזוהר (תקו"ז ת"ו כב, א) כתיב צווחין ככלבין הב לן מזונא וכו' ובמאמר א' (זח"ב סב, א) מפורש מאן דלא מתפלל על פרנסה בכל יום הוא מקטני אמונה; ותירץ כי כל דבר חסרון שיש לאדם מרגיש החיות, נמצא כשמתפלל על איזה חסרון, דרך משל שחסר לו פרנסה, ומי מרגיש החסרון הלא החיות שלו (עיי"ש בדמ"א ר"פ בחקותי) והחיות הוא מן השכינה, ולכן יתפלל על צער החיות שהיא השכינה ממש, ובזה מתורץ קושיא הנ"ל.

וז"ש וישא יעקב כו' – ראה לעיל סי' מב.

שהוא רגלי השכינה – ראה לעיל סי' סא ולקמן סוף סי' פא.