ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > פא

<מהבעש"ט> [שמעתי ממורי] פירש פסוק וישלח יעקב מלאכים. [גם] הקשה, בימות המשיח שיבטלו הצרות וכל ענינים שצריך להתפלל עליהם, א"כ התפלה שהוא אבר השכינה וכי ח"ו אפשר לבטלה [וכו']. גם הקשה ע"פ בימים ההם יבוקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה, ויש להבין למה יבוקש, וכי צריך לעון בית ישראל.

ופירש, כי יש ד' סוגי התפלה, א' שצר לו על כבודו ית' שנתחלל בין אומות העולם ומתפלל [וכו'], ב' על עונות, כי הצרה הוא העון עצמו, וגם העבירה חמורה ממיתה, כי המיתה מכפרת וממרקת עון, משא"כ העון גורם כמה מיתות וכריתות [וכו'], ג' התפלה על הפרנסה [וכו'], ד' על חיים.

והנה איברי השכינה מעוטף בד' עניני הצער הנ"ל כדי שידע ויתפלל ויפרד הגשמיים ויעלה ניצוצי השכינה הפנימי למעלה [וכו'], משא"כ בדליכא ד' סוגי הנ"ל אינו יודע על מה להתפלל. וז"ש יבוקש עון בית ישראל, כדי שיתפלל עליו, ואיננו, וגם חטאת וחסרון שאר סוגים הנ"ל ולא תמצאנה על מה להתפלל, כ"א שיהיה התפלה דרך יחודים. כי כל מעשים גשמיים שנעשה בעולם הכל נרמז בתורה, והוא ג"כ בעולם האצילות. גם שכ' בזוהר שהוא דרך משל [וכו'] היינו ג"כ עד"ז. והעיקר האמונה שיאמין כי דרך דבורו ותפלה הוא נעשה כך מיד בלי שום ספק [וכו'].

ובזה יובן וישלח יעקב, השכינה. כי י' הוא גולמי שנתלבש בז' ימי הבנין שהוא ע', כל אחד כלול מי', ובאמת עשר ספירות כל אחד כלול מן י' הוא ק', והכל ע"י הבינה שהוא ב'. מלאכים, כמ"ש בכתבים מלאכים המוני מעלה כו'. אל עשו אחיו, הוא עולם העשיה כו' [ודפח"ח].