ספריית חב"ד ליובאוויטש

פו

<מבעש"ט ז"ל> נודע כי אות א' הוא חכמה ומחשבה כמ"ש [בפסוק] ואאלפך חכמה. ובזה יובן בראשית ותרגומו בחכמתא שהיא אות א', בזה ברא אלקים את השמים. כי כל כ"ב אותיות הם לבושין זה לזה, כי א' נתלבשה תוך אות ב', כי ב' ב' אלפין, ג' ג' אלפין [וכו' כמו ששמעתי ממורי זלה"ה וכו']. וראשית הבריאה הי' ע"י אות א' שהוא חכמה, וברא הכל ע"י חכמה כמ"ש [כולם] בחכמה עשית <כו'>.יב

הרי רוחנייתו ית' בתוך אות א', ונתעטף בו וברא אור מן אות א', והוא אור אצילות, ואח"כ נתעטף עם א' בתוך אות ב' וברא עולם הבריאה כו'יג.

-----  מקורות ומראה מקומות  -----

תוי"י ר"פ בראשית ז, א (כב, ב)

אות א' הוא חכמה – זח"א כו, ב. זח"ב קלו, סע"ב. ומחשבה – זח"ב כ, א. תקו"ז יז, א. ואאלפך חכמה – איוב לג, לג. בראשית ברא גו' – בראשית א, א. ותרגומו בחכמתא – ת"י שם. ספר הבהיר ג. זח"א ג, ב. ושם קמה, א. ברא אלקים א"ת . . כל כ"ב אותיות – זח"א טו, ב. שם כט, ב. תקו"ז רתנ"א פו, ב. אליהו רבה פי"ח. כי כל כ"ב אותיות הם כו' – זח"א לג, רע"א. כולם בחכמה עשית – תהלים קד, כד.

-----  שולי הגליון  -----

יב) "<כו'>" כאן סימן שהשמיט כמה שורות מס' תוי"י.

יג) "כו'" כאן סימן שהשמיט סוף הפיסקא.

-----  הערות וציונים  -----

נשנה לקמן סי' שנה עם ההמשך אשר בתוי"י. וראה גם לעיל סי' מה ולקמן סי' קצה.

וברא אור מן אות א' כו' – להעיר מזו"ח שה"ש סו, א.