ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > צג-ב

וכל הבארות אשר חפרו [עבדי אביו] בימי אברהם [אביו סתמום פלשתים . .  וישב יצחק ויחפר וגו' . . . כי הבארות והצינורות אשר חפרו בימי אברהם] שהם צינור החסד ואהבה, סתמום [פלשתים] במות אברהם, [נסתם הבאר והצינור שהיו עובדים הש"י מאהבה]. וישב יצחק ויחפור באר וצינור היראה <כמדתו> [מדתו של יצחק, ומאחר שאינו צנור אהבה ואחדות כאברהם], <ע"כ> [לכך] ויריבו [רועי גרר] לאמר לנו המים [ויקראו עשק כו'] <פי' אנחנו רוצים לעבוד ה' ע"י מדת אהבה, כי יש יראה חצוניות ג"כ>. [בשלמא בחינת אברהם, משא"כ בחינת יצחק שהוא הפחד יש בו כמה בחינות פחד ויראה חיצונית . . . והכי נמי תחלה נקרא עשק, ר"ל כי יראה חיצונית מחמת עונש נקרא ח"ו עובד ע"ז כמו שאיתא בזוהר ועשקו החיצונים ממנו הכל כנודע, ויחפר באר אחרת ונקרא שטנה שמעורר השטן ע"י הבכיה שמעוררין המוכיחים כמו ששמעתי ממורי ז"ל]. <ע"כ> ויחפר באר אחרת, יראה פנימית, ונקרא רחובות כי הרחיב ה' לנו, ופנימיות היראה נקרא רחובות, והבן.