ספרי הבעל שם טוב > כתר שם טוב > חלק ראשון > צח

[דשמעתי ממורי פירוש הפסוק] ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני [וגו'], דאי' בברכות לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל [וכו'], ובמס' ע"ז איכא דסבירא ליה איפכא [וכו']. וביאר <הבעש"ט> דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. דכתב הרמב"ן כי כח הפועל במפעל ובריאת העולם [כולו] כהדין קמצא דלבושיה מניה וביה, ובכל מיני צער <בגשמי וברוחני> שם יש ניצוץ קדוש ממנו יתברך אלא שהוא בתוך כמה לבושין. וזהו ענין ז' הנערות הראויות לתת לה מבית המלך. וכאשר יתן לב להבין שגם כאן הוא ית' אתו עמו, אז הוסר ונתגלה הלבוש ונתבטל הצער כו'.

וז"ש יסדר שבחו, שזהו שבחו שמלא כל הארץ כבודו, ובכל צרתם לו צר אז לא צער, ויתפלל, כי ממילא יתבטל הצרה אחר שיודע לסדר שבחו בענין <זה> [הנ"ל (בסוד תכין לבם תקשיב אזניך ששמעתי ממורי ג"כ, עיין במ"א מזה)]. ומר ס"ל יתפלל תחלה, והוא ע"י שמאמין שהשי"ת שם הוא ג"כ, ואז יוכל לסדר שבחו [ודפח"ח].