ספריית חב"ד ליובאוויטש
יז. שכיר שנה
א
מי שיש לו מרחץ שרוחצים בה הכל ונותנים לו שכר, או שיש לו תנור שאופין בו הכל ונותנים לו שכר, או שיש לו רחיים שטוחנין בהן הכל ונותנין לו שכר, ורוצה לשכור לו נכרי לכל השנה שיתעסק בכל המלאכות הצריכות במרחץ ורחיים ותנור, ויקבל השכר מן הרוחצים והטוחנים והאופים ויביאהו להישראל, הנכרי טורח לעצמו בשביל השכר שקצץ לו, שעוסק להשלים קבלנותו, שקיבל עליו בתחלת שכירותו בסתם להתעסק כל השנה או החדש כדי שישלם לו כל שכרו משלם601 (שוע"ר רמג, ג).
601) אלא שיש אוסרים בזה מטעם ריוח לישראל מהמלאכה בשבת, כדלקמן פכ"ח ס"ו. ויש אוסרים בזה מטעם מראית העין, כדלקמן פל"ז ס"א. אבל גם האוסרים מודים שבכל האופנים האלו המבוארים כאן, נחשב השכיר שנה כקבלן, מהטעם דלקמן.