ג

וכן מי ששכר לו נכרי לשנה או לשתים שיכתוב לו או שיארוג לו בכל עת שיצטרך בתוך זמן משך שכירותו603, כמו שהוא דרך השרים שיש להם סופר מיוחד שכותב לו כל עת שצריך, וכשאין צריך הוא יושב בטל604 (שוע"ר רמד, ט).


603) רמב"ם פ"ו הי"ב (השוכר את הגוי לימים הרבה מותר, אע"פ שהוא עושה בשבת, כיצד כגון ששכר הגוי לשנה או לשתים שיכתוב לו או שיארוג לו, הרי זה כותב ואורג בשבת ומותר, כאלו קצץ עמו שיכתוב לו ספר או שיארוג לו בגד שהוא עושה בכל עת שירצה). טור ושו"ע סי' רמד ס"ה.

604) מ"א שם ס"ק יד (נראה לי כוונת הרמב"ם, כדרך השרים שיש להם סופר מיוחד או חייט מיוחד, שבכל עת שצריך השר לכתוב מחוייב לו לכתוב, ובעת שאין צריך יושב בטל). ובזה מותר לדברי הכל, שהרי אין כאן ריוח לישראל במה שעושה בשבת, וכדלקמן פכ"ח ס"א.