פרק ל"ה

והנה לתוספת ביאור תיבת לעשותו: עד הנה נתבאר הפסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, ונתבאר הקושיא איך הוא קרוב בלבבך וע"ז נתבאר התירוץ דהכוונה הוא האהבה המביאה לידי עשיית המצות, ועל ידי זה הוא קרוב שמוחו ברשותו ויכול להתבונן בכל אשר יחפוץ, והקשה עוד קושיא איך הוא קרוב מאד, וע"ז נתבאר לעיל דזהו מצד האהבה המסותרת לבד על ידי זה הוא קרוב מאד, ונת"ל בפרקים כ"ו כ"ז וכ"ט, המניעות שמצדם לא יוכל לעבוד ה’ והמה עצבות וטמטום הלב, וע"ז סובב והולך כל הפרקים עד הנה עצות להסיר המניעות מעצבות וטמטום הלב ע"י שמחה הנפש כנ"ל בפרקים ל"א ול"ג, ועתה חוזר ומבאר עוד לתוספת ביאור תיבת לעשותו מהו דוקא מעשה.

דשכינתא שריא על רישיה: רישיה קאי על הנפש האלקית.

להיות לאחדים ומיוחדים ביחוד גמור: כמו באצילות ששם היחוד איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד עד שיוכל לברוא בהן ועל ידן יש מאין על ידי הכלים, מה שאין כן בנשמות אין יכולים לומר כזאת כמ"ש באגה"ק בד"ה איהו וחיוהי כו' שכבר יצאו ונפרדו מהכלים כו', וזהו בנשמה עצמה, מה שאין כן בתורה ומצות ה"ה מקור החיים לכל העולמות לברוא בהן כו'.

וא"כ זה האוהב שהוא יש ולא אפס: ולאו דוקא שהוא יש ודבר נפרד, אלא שכוונתו שהוא לא אפס.

הגהה וזו היא מדריגת החכמה: ובזה חלוק חכמה משאר הספירות, דשאר ספירות ה"ה גם כן מיוחדים עם א"ס, מכל מקום בחי' גבול, חסד ולא גבורה, גבורה ולא חסד, אבל בחכמה הרי מושג שם אוא"ס שלמעלה ממדרי' החכ', ומכל מקום הוא חכמה ואיך הוא שניהם מציאות חכמה ולא חכמה זהו מן הנמנעות ואין יכולים להבין זה, ע"ד מקום הארון אינו מן המדה, שהי' נראה הגדר מקום עכ"ז היו מודדין מכאן כו' ומודדין מכאן כו' מקום ואינו מקום, נמנעות כו'.

הגהה וזהו היא מדריגת החכמה: עי' לעיל לפרק י"ט בענין מה שכתב שם קודש העליון הבטל במציאות ושם הוא ביאור הג"ה זו.

אך כדי להמשיך אור והארת: דקדוק הלשון אור והארת הוא דהנה כח התנועה שביד זהו מיוחד עם רצון העליון דזהו גם כן מהמצוה דהרי כך הוא רצונו שהיד הגשמי יקיים ויעשה המצוה, כי אם לא יעשה ביד ורק שיונח על השלחן אין זה מצוה כידוע, נמצא דזהו ממש רצון העליון, וע"ז כוונתו מ"ש אור, מה שאין כן כללות נפשו החיונית וגם הגוף גשמי עליו אינו שורה רק בבחינת מקיף וזהו והארת, בחי' מקיף.

והשיב לו משל מאור השמש הנכנס בחלונות רבים: וגם אינו פועל שינוי בהשמש אם יש גוונים בהחלונות, ורק בהתפשטות האור המאיר על ידי החלונות, וכידוע משל הפרדס ממים שמשתנים לפי גוון הכלי אם ירוקה או אדומה הרי לא נקנה בעצם המים קנין עצמות הגוון ההוא, כמו"כ בזיו השמש, וכמו"כ יובן למעלה כו'.