תולדות הרה"ח ה"ר אלטר שמחוביץ ע"ה1

הרה"ח ה"ר חיים אלטר ניסן שמעון ב"ר יצחק וחי' מרים שמחוביץ נולד בפאטשעפ בתחילת שנות התר"נ

הי' מגזע הגר"א ז"ל, והגאון ר' יצחק אלחנן ז"ל מקובנא היה דודו של אביו.

למד בצעירותו בישיבתו של הרה"ח ר' צבי נטע מפאטשעפ שהחזיק ישיבה שיצאו ממנה תלמידים גדולי תורה והרבה מישיבתו באו ללמוד בתומכי תמימים.

נתקבל כתלמיד בליובאוויטש בחשון תרס"ה, בצל אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע והי' ידוע כדייקן נפלא בכל הנוגע לשמירת הזמן.

נמצא גם ברשימת התלמידים שלמדו בסניף תומכי תמימים בהאראדישץ תחת הרש"ז הבלין שהתקיימה בשנים תרס"א – תרע"א.

בתחילת שנת תער"ב נבחר לא' מהשבעה תלמידים שנשלחו מליובאוויטש לארץ הקודש בעיר חברון ת"ו לייסד שם ישיבת "תורת אמת" בראשות הרה"ח הרש"ז הבלין.

בשלהי אותה שנה חזר לליובאוויטש עד שנת עזר"ת.

הי' בעל כשרון מיוחד בתפיסה חזקה והי' בין ה"חוזרים" דא"ח שנשמעו מפי כ"ק אדמו"ר, בקיץ תרע"ג כשנסע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לחו"ל ביקש את אחד מהחוזרים ה"ר אלי' סימפסון לכתוב לו בכל שבוע את תוכן המאמר שאמר כ"ק אביו בהוסיפו "ואתה וידידי הבחור ר' אלטר שי' תעשו זאת".

הי' חביב אצל רבותינו נשיאנו, פעם בסעודה חגיגית של י"ט כסלו הדגיש כ"ק אדמו"ר נ"ע "אלטר הוא שלי" שאל אחד מהתמימים וכי אני לא שלכם? ענה כ"ק: כן נכון שאתה ג"כ שלי ברם אלטר הוא שלי...

בהזדמנות אחת שרצו להעסיק את ר' אלטר בתור קופאי בבית מסחר ידוע ברוסיא הגיב על כך כ"ק אדמו"ר נ"ע, באמרו "אין זה מתפקידו של אלטר למנות שטרי כסף כי אם לספור הדפים שבלקוטי תורה".

וכן בשנים שלאח"ז כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ביום ד' תמוז תרצ"ו "..אנכי שמעתי מהוד כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אודות ידידי הרה"ח מצויין תלמידי התמימים הרח"א שי' שימחאוויטש שבחים גדולים במהות עצמו ובענין טיב השפעתו בדא"ח ובהדרכה, ואנכי הנני סומך רק עליו ואחרת אין אני חפץ גם לשמוע..."

כמו כן מצינו במכתבו של הרה"ח ה"ר יחזקאל פייגין הי"ד –מזכירו של כ"ק אדמו"ר מוהרייי"צ- שכותב אליו בין השאר "כי כ"ק אדמו"ר מנה את המעלות שאתה מחונן בהן ואין לי כל אפשרות לגלותן לך מפני שסוף סוף הרי אתה ג"כ בשר ודם".

בקיץ תרד"ע נסע הרש"ז הבלין לליובאוויטש ועקב המלחמה (מלחמת העולם הראשונה) הוכרחו בני ביתו לחזור לרוסיה והתגורר בצל האדמו"ר במשך שבע שנים בתחילה בליובאוויטש ואח"כ ברוסטוב ולערך בשנת תרע"ו לקח לו את ה"ר אלטר לחתן לבתו מרת רבקה.

לאחרי חתונתו בקיץ עזר"ת נתמנה לנהל את מחלקת ישיבת תומכי תמימים בשצעדרין.

בחורף תרפ"א נתמנה למשפיע בישיבת תומכי תמימים ברוסטוב, היתה זו תקופה קשה ור"א נאלץ אז לפרנסתו לעמוד בשוק ולמכור קוואס (מין משקה), כשר' יצחק גולדין שהי' עוזר למנהל תו"ת בא אליו בהצעה לעבודה בישיבה אמר לו תאמין לי שמאד חפצתי יותר בתו"ת מלעמוד פה אבל מה אעשה והילדים שואלים ללחם וכשר"י ענה לו שזה ע"ד אדמו"ר ושהוא מקבל ע"ע לשלם משכורתו, מיד לקח את קערת הקוואס ושפך והלך בשמחה רבה ולמחרתו יצא על משמרתו ובהאולם הי' שמחה רבה כשראו את ר' אלטר על הבימה.

הי' איש חכם לב טוב עובד ומשכיל וכל ענין פרטי של כל בחור מתומכי תמימים הי' אצלו ענין נפשי.

בקיץ אותה שנה נתייסדה בורשה שבפולין ישיבת תומכי תמימים והר"א נשלח לשם לאחר זמן ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בתור משפיע, עם בואו (לפני פסח תרפ"ב) הכניס רוח חדשה בישיבה, רמת הלימודים, בנגלה ובדא"ח עלתה במאד ואוירה מרוממת שררה בין התלמידים. הר"מ בליזנסקי ע"ה מספר: ר' אלטר הי' אומר כי יכול הוא להעיד על ר' שילם קוראטין, משפיע בליובאוויטש, שעבד את ה' עד כמה שנברא מסוגל להגיע, אף אנו יכולנו להעיד כזאת על ר' אלטר עצמו, הוא הי' מתפלל כל יום עד השעה 3-4 אחה"צ והשפיע עלינו השפעה מרובה.

תפלתו היתה לכאורה בלי התלהבות נראית לעין, אבל מכיריו ידעו כי בלבו פנימה בוערת שלהבת אש קודש וכל תנועותיו הן לשם שמים.

בורשה התגורר יחד עם בני משפחתו –אשתו ושלשת ילדותיו- ובגלל תנאי המגורים הירודים הצטנן וחלה במחלה כרונית קשה, בסופו של דבר בשנת תרפ"ז עלה שוב לארץ הקודש לפי הוראת רבינו ביחוד כאשר אוירא דארץ ישראל ומזג האויר שלה שיפרו את מצב בריאותו. לאחר כמה חדשים מתה עליו אשתו בדמי ימיה בכ"ד תמוז תרפ"ז.

לקראת חודש תשרי תרפ"ט נסע לריגא להסתופף בצל כ"ק אדמו"ר בו בזמן התוודע אל כ"ק אדמו"ר זי"ע ובשובו מתשרי מריגא עבר דרך אטוואצק ומסר פריסת שלום מחצרו של הרבי וסיפר אז כי חתנו המיועד של הרבי "רמ"ש" עשה עליו רושם עצום בגאונותו וחסידותו, והתבטא: הוא מהות בפני עצמו בנוסף ליחוסו לאדמו"ר הצמח צדק.

בזמן ההוא חזר לנהל את הישיבה בורשה כמקדם למשך זמן ובי"ד כסלו השתתף בתור מנהל יחד עם תלמידי הישיבה בחתונת כ"ק אדמו"ר זי"ע וצווה אז מאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לחלק משקה לכל אחד מהתלמידים, ולאח"מ פנה הרבי אליהם בדברים ולאחר הדברים יצא בריקוד עם מנהלי הישיבה והמשגיחים.

אבל בסופו של דבר הוחלט שיחזור לירושלים לנהל ולהשפיע בישיבת "תורת אמת".

בזמן לא רב לאחר התקבלותו למשפיע בישיבת תורת אמת כבר הי' ניכר בתלמידי התמימים את הרושם החזק של מורם ומנהלם, גישתו להשפעה היתה אידיאלית ומלאה מסירות עד יומו האחרון, ידע להיענות לכל תלמידיו ולכל הפונים אליו הוא פתח לפניהם השער של דברי אלקים חיים ופיתח ליבותיהם להבין, להאזין ולהתמסר בכל כחם בלימוד החסידות וללכת בדרכי התורה הזאת.

בנוסף לעבודתו בישיבה נתמנה ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בתור משפיע קבוע בעיה"ק ירושלים ובין הדברים כותב אליו (אג"ק ח"ג אגרת תתכט) "הנני ממנה אותו למשפיע קבוע בירושלים עיה"ק תובב"א ללמוד דא"ח ברבים ולחזור דא"ח ולסדר בעזרתו ית' שיעורים ללמוד דא"ח ברבים בבתי כנסיות של אנ"ש שי' בעיה"ק ירושלים תובב"א ולסדר ולקבוע זמנים להתועדות של אנ"ש שי' יחדיו כפי תנאי המקום ובמדה האפשרית להיות נוכח בעצמו בכל התועדות ולעורר על דבר לימוד דא"ח ושמירת עניני החסידות והסדר דשבת מברכים".

ר' אלטר היה מחונן בכח חזק ביותר להאציל מרוחו על הזולת, דבורו לוהט, תנועותיו זריזות, מבטו חודרני, מצניע לכת והשתדל להיות תמיד בצל, סבר פניו, נועם הליכותיו, טוהר מעשיו, פשטות הנהגתו, צלילות דבורו ועמקות רגשותיו גרמו שכל רואיו אהבוהו, על כן רבו כל כך אלה אשר גם בקשו תורת דא"ח מפיהו, והוא פזר ונתן להם ברוח נדיבה.

הי' מחונן בכח של הסבר לא רק בפה כי אם גם בעט, מעידים על כך מאמריו בעניני חסידות שפירסם ב"התמים" חוברות א, ה, ו.

השאיר אחריו ברכה ספר גדול הכמות ואיכות שבו אסף כל הביאורים על התניא הפזורים בספרי דא"ח כמו לקוטי תורה, תורה אור, ספרי אדמו"ר האמצעי והצ"צ וכתבי כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הוא סידר את הדברים בסדר נכון ומתאים ועפ"י דרישת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נבג"מ זי"ע, נשלח אליו החיבור הזה בתוך שאר הכתבים שהשאיר אחריו.

נפטר בדמי ימיו ז' ניסן תרצ"ט.

**********

רשימותיו על התניא נרשמו מזכרונו המופלא ובבקיאותו במאמרי חסידות ובפרט מאמרי אדמו"ר מוהרש"ב ונרשמו כפי שעלה בזכרונו על סדר הפרקים, אבל בתוך כל פרק לא נרשם על הסדר. בהוצאה זו נערכו הציונים על הסדר ובהדגשת המילים שבתניא שעליהם מציין, ובמקום שלא ציין הובאו במוסגר בחצאי ריבוע.

ברשימותיו מציין את מאמרי החסידות לפי סדר העמודים שבכתבי יד שהיו תחת ידיו, ובהוצאה זו צויין לפי העמודים שהמאמרים באו בדפוס.

רשימות הר"א ז"ל שמחוביטש

1) נלקט מתוך בטאון חב"ד חו' ח ע' יח (רשימת הר"ש גליצנשטיין), תולדות חב"ד בארה"ק ע' רכה, זכרון לבני ישראל (דזייקאבסאון), זכרונותי (ששונקין) ע' 49, ימי מלך, כולם בחכמה (רוטנברג) ע' 59, "המשפיע" (הבלין).