ספריית חב"ד ליובאוויטש
א) בתחלה יקרא הרב לפני הא"י את נוסח שני השטרות ויבארם אליו, כפי שכותב רבינו הזקן שם:
ב) אח"כ צריך הרב לעשות קניןCXXIII אגב סודר עם הערב קבלןCXXIV ואז יחתום הערב קבלן על השטר וימסרו לידי הנכרי, כפי שמוסיף רבינו הזקן:
ג) אח"כ יקבל הרב מהנכרי את דמי הקדימה א) עבור החדרים ב) עבור החמץCXXV, ועל מותר המעות יקבל ממנו את שטר הערב קבלן, ואז יעשה את הקנינים תקיעת כף ומסירת המפתחות, ואח"כ יחתום הרב על השטר מכירה, וימסור לידי הנכרי את השטר מכירהCXXVI, שעמו תפורים ודבוקים שטרות ההרשאה שאצלו, וכפי שכותב רבינו הזקן שם:
ד) במוצאי החג ישאל הערב קבלן אצל הנכרי אם הוא רוצה להחזיק את כל החמץ, או שהוא רוצה למכרו אל הערב קבלן, עם הריוח שמבואר בשטר, וכן יוכל לקנות מאתו בהוספת ריוח עבור הנכרי, וכאשר יאמר הנכרי שהוא רוצה למכרו לו בריוח הנ"ל, אזי ישלם לו הערב קבלן את דמי הקדימה שנתן הנכרי לפני הפסח ועם תוספת הריוח האמור.
ה) אז יתן הנכרי לידי הערב קבלן את שטר המכירה עם שטרות ההרשאה, ואז ימכרם וימסרם הערב קבלן לידי הרב.
CXXIII) ואף שערב בשעת מתן מעות אין צריך קנין (טוש"ע סי' קכט ס"ב), מ"מ היינו דוקא בהלוואה, מטעם שכן על אמונתו הלוהו (ב"ב קעה, ב). וגבי מתנה ראה רמ"א שם ס"ה וש"ך סקט"ו, וטוש"ע סי' קכו סי"ט וש"ך סקע"ח.
CXXIV) וצריך לדקדק שבמכירה הזאת לא יהיה נכלל חמצו של הערב קבלו עצמו (שער הכולל שם אות לו), וכמ"ש בסדר מכירת חמץ של רבינו הזקן "לישראל אחר שלא היה החמץ שלו עדיין מעולם". וע"כ יהי' הע"ק אחד שמכר החמץ לרב המוכר לנכרי אחר, או אחד שאין לו חמץ משלו (כמו תלמיד ישיבה וכיו"ב).
CXXV) מה טוב שיהי' הדמי קדימה סכום חשוב, כדי שיהי' שוה שני פרוטות לכל אחד מהמוכרים והמשכירים, א' עבור קנין החמץ וא' עבור השכרת המקומות (ראה דברי מלכיאל ח"ד סכ"ד סקנ"ו). וי"א דהיינו בכל מקום המטבע הכי קטן שבאותו מקום (ראה סדר מכירת חמץ כהלכתו פ"ח).
CXXVI) טוב יותר למסור לנכרי גם את השטר בתרגומו לשפת המדינה, ויש העושים ממנו שני טופסים חתומים, א' נשאר אצל הנכרי וא' אצל הרב, כדי שיהי' ביד המוכר ראי' לגבות מהע"ק (ראה שו"ת דברי מלכיאל ח"ד סכ"ד סק"ס וסקפ"ב. ראה סדר מכירת חמץ כהלכתו פ"י סקנ"ב).