סי' ש"ע ס"א

הדר באכסדרא ומרפסת שבחצר אינו אוסר על בני החצר, שאינן חשובות דירה, וכן סוכת החג בחג אינה חשובה דירה לאסור.

יש לבאר דיוק לשון רבנו "אינה חשובה דירה לאסור" (ודלא כמ"ש גבי אכסדרה ומרפסת "אינן חשובות דירה" סתם), בהקדם שיחת כ"ק אדמו"ר הכ"מ1 הידועה (לקו"ש ח"ט ע' 91, ועוד) אודות ביקור אביו הרה"ג מוהרלוי"צ ז"ל אצל הגר"ח מבריסק, ששאלו הגר"ח בדין שכנים ששכחו לעשות עירובי חצירות לסוכתם, והשיבו מוהרלוי"צ ז"ל שהסוכה עצמה מערבת. ולכאורה צ"ע מהו החידוש בפס"ד זה, והרי דין מפורש הוא בשו"ע כאן ס"ד והובא בשוע"ר ס"ו שאכילה במקום אחד מערבת.

ונראה לבאר בזה, דהנה בערוך השולחן כאן ס"א כתב דאין ליתן פת של עירוב בסוכת החג בחג, דכיון דלא חשיבא דירה לאסור על בני החצר משום דהוי דירת עראי, ה"ה דלא חשיבא דירה ליתן בה את העירוב, וככל הנך דלעיל סי' שס"ו ס"ה שאין מניחין בהם עירוב לפי שאינם ראויים לדירה. ולפ"ז לכאורה היה מקום לומר דה"ה לענין אכילה יחד, שמקומות שאינם ראויים לדירה אין האכילה בהם מערבת, שהרי מה שהאכילה מערבת הוא לפי שעיקר דירת האדם היא מקום האכילה (כמ"ש רבנו לקמן ס"ו), וכיון שמקום האכילה אינו ראוי לדירה אין האכילה שם מערבתן להיות כמי שדרים שם.

וזהו שחידש מוהרלוי"צ ז"ל, דאע"ג דסוכת החג בחג אינה חשובה דירה לאסור, וה"ה שאינה חשובה דירה ליתן בה פת של עירוב, היינו דוקא היכא דבעינן פת כדי להחשיבה דירה, אבל אם אוכלים בה ביחד ה"ה מעורבים מעיקרא מפני אכילתם שם, וממילא נעשית מקום דירתם אפילו אם אינה ראויה לדירה מצ"ע, וכדין שיירה וספינה המבואר לעיל סי' שס"ו ס"ב (ועיי"ש במג"א סק"ג במה שציין לשו"ע כאן ס"ג).

ומעתה י"ל שזהו דיוק לשון רבנו כאן "אינה חשובה דירה לאסור", היינו דדוקא לאסור אינה חשובה דירה, אבל להתיר שפיר חשובה דירה אם אנשי החצר אוכלין שם2.

1) . ענין זה נכתב בשנת הסתלקות כ"ק אדמו"ר זי"ע.

2) . וראה במ"מ להוצאה החדשה. וש"נ.