סי' תמ"ד סי"ח

ואפילו הוא הולך ללמוד תורה אצל רבו הרי זה כדבר הרשות אצל ביעור חמץ, שהיא מצוה מדברי סופרים, לפי שמעשה המצוות הוא גדול מהתלמוד כשאי אפשר לקיים המצוה על ידי אחרים.

כתב במ"מ וציונים וז"ל: שמעשה המצוות הוא גדול – ירושלמי שם אם אין שם מי שיעשה מעשה קודם. אלא שצ"ע לשונו, שבירושלמי הלשון מעשה קודם ולשון רבנו מעשה גדול. ועיין קדושין מ, ב ורמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ג והל' ת"ת מרבנו פ"ד ס"ב וס"ג משמע דקיי"ל שתלמוד גדול כר"ע וכנמנו וגמרו שם, ולשונו כאן מתאים לדעת ר"י בברייתא שם, וצ"ע, עכ"ל. ותימה, ומה יעשה עם הל' בהל' ת"ת שם סוס"ב: התלמוד קודם למעשה בכל מקום. וע"פ פשוט גדול וקודם היינו הך, אלא שכשא"א לקיים המצוה ע"י אחרים מעשה גדול וקודם, ובלא"ה תלמוד גדול וקודם.