ספריית חב"ד ליובאוויטש

שם ס"ה

וכיצד מבערו, אם יש לפניו נהר יפררנו וישליכנו לנהר ואל ישרפנו כדי למעט בחילול יו"ט, ואם אין לפניו נהר ישרפנו או יפררנו ויזרה לרוח.

כתב במ"מ וציונים וז"ל: יפררנו ויזרה – מ"מ פ"ג סוף ה"ח. ומשמע דשניהם שוים, וכנראה שזהו עפמ"ש במ"א סק"ב ד"ה ונ"ל דיכול [להיות] שהוא אב מלאכה. ועיין בסוף הסעיף כתב שזרי' זו היא דרבנן, וצ"ע, עכ"ל. ולא ידעתי למה לא ציין להגהה לקמן ס"ו, שם נתבאר שמחלוקת יש בדבר ויש לחוש גם להדעה שזריה לרוח היא מלאכה דאורייתא. ועפ"ז י"ל דלק"מ, דכיון שיש דעה שגם זריה לרוח היא דאורייתא לא הצריכוהו להדר אחריה כדי למעט בחילול יו"ט, ולא דמי להשלכה לנהר שלכו"ע היא דרבנן.