ספריית חב"ד ליובאוויטש

שם

ואפילו לשרפה במקומה אסור, אע"פ שאינו מטלטלו ומלאכת השריפה הותרה לצורך אכילה אין אומרים שמתוך שהותרה לצורך אכילה הותרה לצורך מצוה, כיון שמן התורה אפשר לקיים המצוה בלא חילול יו"ט, דהיינו שישליכנו לנהר או לבית הכסא וכו' ולפיכך אסור לשרוף החמץ ביו"ט מן התורה, ואי אפשר לחכמים להתיר דבר האסור מן התורה.

כתב במ"מ וציונים וז"ל: שמה"ת אפשר לקיים – אולי כ"ז הוא לדעת רש"י יב, ב, אבל לר"ת בתוס' ד"ה אימתי א"כ לר"י צריך שריפה דוקא לאחר זמן איסורו. ועיין סי' תמ"ה ס"ז, עכ"ל. ואיני יודע למה הוצרך לומר שהוא לדעת רש"י, והרי בסי' תמ"ה שם פסק רבנו כחכמים דלא בעינן שריפה אלא השבתתו בכל דבר.