ספריית חב"ד ליובאוויטש

שם ס"י

אפילו תבשיל של חמץ שנתבשל בתנור אחד עם תבשיל של היתר ואחד מהם הוא שמן, בין שהאיסור הוא שמן בין שההיתר שמן, ושניהם מגולין בתוך התנור וכו', הרי הכל אסור באכילה ובהנאה.

כתב במ"מ וציונים וז"ל: בין שהאיסור הוא שמן – לכאו' כוונתו שהחמץ משוח בשומן. וא"כ לכאו' אי"ז שהאיסור שמן, עיין סי' תס"א סי"ח. וצע"ק, עכ"ל.

הנה מ"ש שהחמץ משוח בשומן, הרי מיירי בתבשיל של חמץ. ובככר של חמץ מבואר להדיא בס"ט דהוי כחוש, ומשמע אפילו משוח בשומן (שהרי לא הזכיר שם שבמשוח שאני כבס"ו), דמשוח לא מיקרי שמן אלא לענין נגיעה במקום השומן, אבל אין הככר כולו נעשה שמן עי"ז.

ומה שהקשה מסי' תס"א דהא האיסור אינו שמן הוא תימה, דמה שמותר שם הוא לפי שבמקום הנגיעה אין אלא טעם בלוע ולענין טעם בלוע לא אמרינן פיטום, משא"כ כאן דמיירי בחמץ בעין, וגרע טפי מהמבואר בסי"ז שם שאם הנגיעה במקום הכפל אמרינן פיטום ואוסר הכל.