סי' תל"ד ס"ו

ואחרי הבדיקה מיד יבטל כל חמץ שיש בכל גבולו שלא מצאו בבדיקה, וביטול זה תקנת חכמים היא. ולמה תקנוהו חכמים, והלא אף אם נשארו כמה פירורים חמץ בזויות ובחורים ובסדקים שלא מצאם בבדיקה הרי הם בטלים מאליהם, ואין צריך לבטלם ולהפקירם שמאליהם הם הפקר, שהרי אינם חשובים כלל בעיני בני אדם, ואף אם היה מוצא אותם בבדיקתו לא היה נוטלם ואוכלם אלא היה משליכם למקום הפקר או שורפם, ואם כן למה תקנוהו חכמים ביטול זה. אלא לפי שחששו שמא נשארה גלוסקא יפה של חמץ באחד מן הזויות או באחד מן החורים שלא מצאה בבדיקה, ואילו היה מוצאה היתה חשובה בעיניו ולא היה מפקירה, ולכך אינה בטלה מאליה כמו פירורין, ויש לחוש שמא ימצאנה בפסח ויעבור עליה בבל יראה ובל ימצא.

יש לדקדק באריכות לשון רבנו גבי פירורים "ואף אם היה מוצא אותם בבדיקתו לא היה נוטלם ואוכלם וכו'", ועד"ז גבי גלוסקא "ואילו היה מוצאה היתה חשובה בעיניו", ולמה לא נקט בפשיטות דפירורים אינם חשובים ומפקירם משא"כ גלוסקא חשובה ואינו מפקירה1.

ונראה לבאר, דהנה פירורים אלו ע"כ ביש בהם כזית מיירי, דהא פירורים שאין בהם כזית בלא"ה אינו עובר עליהם בב"י וב"י וא"צ לסברא זו דאינם חשובים בעיני בני אדם, וא"כ יש לתמוה למה בטלים מאליהם. ועכצ"ל כמבואר בקו"א סי' תמ"ב סקי"ח (ובהגה"ה שם) דמה שבטלים אינו מצד חשיבותם מצ"ע אלא לפי שמושלכים לארץ ולכן אין דעתו עליהם, משא"כ גלוסקא יפה חשובה היא ודעתו עליה אפילו כשמושלכת לארץ.

וזהו ביאור דברי רבנו, שפירורים אלו אף שיש בהם כזית ומצ"ע חשובים הם, מ"מ בטלים כיון שאילו היה מוצאם בבדיקתו לא היה נוטלם ואוכלם מאחר שמצאם מושלכים לארץ, משא"כ גלוסקא אינה בטלה כיון שאפילו היה מוצאה מושלכת לארץ לא היה מפקירה.

אלא שעדיין יש להקשות ממ"ש רבנו לקמן סי"א (במוסגר) שכזית אינו דומה לפירורין לפי שאינן חשובים אבל כזית חשוב הוא ואינו בטל מאליו, והרי פירורים דהכא ע"כ יש בהם כזית כנ"ל ומ"מ בטלים2.

ואולי י"ל דהא דפירורים בטלים אף כשיש בהם כזית הוא דוקא בשעת בדיקה, דכיון שעוסק בבדיקה הרי ביטול החמץ הוא תוצאה מהיחס לחמץ הנבדק, וכל שאילו היה מוצאו בשעת בדיקה לא היה חשוב בעיניו בטל מאליו. משא"כ לקמן שם דמיירי בחמץ שלא עברה עליו בדיקה, אלא נתגלגל מהחמץ ששייר למאכלו, אינו בטל אם יש בו כזית כיון שמצ"ע חשוב הוא כנ"ל. ועצ"ע.

1) . וראה מ"ש במ"מ וציונים.

2) . ראה גם מ"מ וציונים שם, ובמ"מ להוצאה החדשה כאן ובסי"א. וש"נ.