ספריית חב"ד ליובאוויטש

שם סט"ז

ערב פסח שחל בשבת ושכח ולא מכר חמצו לנכרי בערב שבת, לא ימכרנו לנכרי בשבת וכו', אלא כיצד יעשה, יתננו במתנה גמורה לנכרי המכירו ומיודעו שהוא יודע בו שיחזירנו לו לאחר הפסח. ויזהר להקנות לו החמץ בהגבהה או במשיכה וכו'. ואם החמץ רב שאי אפשר למושכו יזהר להקנות לו במסירת המפתח.

כתב במ"מ וציונים וז"ל: ויזהר להקנות לו כו' – ובסי' תמ"ד סעיף ט' לא הזהיר כן, ואולי משום שכאן יחזיר לו אחה"פ, עכ"ל. אבל פשוט שמקומו כאן, כשמפרט אופני הקנינים בהקנאת חמץ לנכרי, ולא בסי' תמ"ד דמיירי בדיני ע"פ שחל בשבת.