סי' תנ"א סכ"ה

ונקרא כלי ראשון אפילו לאחר שהעבירוהו מן האש וכו'. ויש אומרים שכל כלי שנשתמש בו איסור ע"י חום כלי ראשון כשהיה הכלי ראשון אצל האש צריך להגעילו ג"כ בתוך כלי ראשון העומד אצל האש, דכבולעו כך פולטו. ולכתחלה יש להחמיר ולחוש לדבריהם בשאר איסורים. אבל בחמץ אפילו לכתחלה יש לסמוך על סברא הראשונה, שהרי יש אומרים שאפילו כלים שנשתמש בהן חמץ ע"י האור בלבד מועלת להם הגעלה בכלי ראשון לאחר שהעבירוהו מן האש. ואין צריך לומר כשמגעיל כלי הבלוע מבשר בחלב שלדברי הכל יכול להגעילו בכלי ראשון לאחר שהעבירוהו מן האש.

במ"מ וציונים ציינו לשד"ח אסיפת דינים מערכת ה' אות כ"ג, ששם האריך לברר ולהוכיח דין זה שחידש רבנו (שבהתירא בלע סגי בהגעלה בכלי ראשון שהועבר מן האש אף למאן דמצריך בעלמא כלי העומד אצל האש דוקא) מכמה פוסקים, אף שלא מצא מי שכתבו בפירוש מלבד רבנו.

ובטעם הדבר נראה בפשטות, דס"ל לרבנו דאף למאן דמצריך כלי העומד אצל האש אין זה מעיקר דין הגעלה, דעצם דין הגעלה הוא שצריך להגעיל בכלי ראשון ושהמים יהיו מעלים רתיחה (כמבואר לקמן סתנ"ב ס"ג) ותו לא, אלא שנוסף לעצם דין הגעלה ישנו דין כבולעו כך פולטו, ומצד דין ככ"פ צריך (לדעה זו) להגעיל בכלי העומד אצל האש דוקא, כיון שהבליעה היתה אצל האש. אלא שכל זה הוא באיסורא בלע דבעינן ככ"פ, אבל בהתירא בלע הא קיי"ל דלא בעינן ככ"פ (כמבואר בארוכה לעיל בהגה"ה לסי"ג שאפילו בבליעה ע"י האש ממש דבעלמא בעינן ליבון מ"מ בהתירא בלע סגי בהגעלה), וא"כ הדרינן לעיקר דין הגעלה דלא בעינן כלי העומד אצל האש1.

1) . ראה גם פסקי אדה"ז סצ"ג ס"א (א) אות ב.