ספריית חב"ד ליובאוויטש

שם

שאם לא יגעיל היורה מתחלה הרי המים שביורה נאסרין מחמת היורה, שאין במים ששים נגד כל עובי דופני היורה ושוליה.

מדיוק לשון רבנו "שאין במים ששים כנגד כל עובי דופני היורה ושוליה", משמע שדוקא נגד עובי הדפנות והשוליים אמרינן דמסתמא אין ס' במה שבתוך הכלי, אבל כנגד עובי הדפנות לבד אפשר שיהיה, והיינו בכלי רחב. ולכאורה צ"ע, דא"כ בכלי רחב מעט יותר יהיה ס' גם כנגד עובי כל השוליים (שלכאורה אין הפרש גדול ביניהם), ומאי פסקא למיתני שסתם כלי אפשר שיהיה רחב כדי ס' נגד עובי הדפנות, אבל א"א שיהיה רחב ס' כנגד כל עוביו עם השוליים.

והנראה בזה, דהנה מה שבכלי רחב אפשר שיהיה ס' כנגד עובי הדפנות, אף שככל שהכלי רחב יותר גם שטח דפנותיו גדול יותר, הוא לפי שאין שיעור התרחבותם שוה, כמובן ע"פ חכמת החשבון שבהרחבת הכלי מתגדל נפח הכלי בשיעור גדול יותר מהרחבת שטח הדפנות. אלא שכל זה הוא לגבי שטח הדפנות, אבל שטח השוליים מתרחב בשיעור שוה ממש להגדלת נפח הכלי, וממילא לגבי שיעור השוליים אין שום רווח בהרחבת הכלי.

ועפ"ז מובן, שכשאנו משערים נפח הכלי לגבי שטח הדפנות לחוד, אפשר בקל לבוא לידי ס' ע"י הרחבת הכלי עד שיהיה בנפחו ס' כנגד שטח הדפנות. אבל כשאנו משערים לגבי שטח הדפנות והשוליים אין זה שכיח כלל, שהרי בהרחבת הכלי מתרחבים שוליו באותו השיעור ממש, וא"כ לגבי השוליים אין ריוח כלל בהרחבת הכלי, וכל הריוח הוא לגבי הדפנות לבד, ולא שכיח כלל שהכלי יהיה רחב כ"כ שריוח מועט זה יעלה לכדי ס' נגד הדפנות והשוליים (ובפרט אם דפנות הכלי נמוכים יותר, כמו שהוא ע"ד הרגיל בכלים רחבים, שלא די שאין לנו ריוח כלל בהרחבת הכלי, אלא אדרבה מה שאתה מרויח בדפנות אתה מפסיד בשוליים)1.

1) . ראה גם פסקי אדה"ז סס"ט סט"ז (ג).