ספריית חב"ד ליובאוויטש

שם ס"מ

ואע"פ שאין צריך לאחוז הכוס בידו עד שיגיע ללפיכך כמו שיתבאר, אעפ"כ צריך למזוג מיד קודם התחלת אמירת ההגדה, כדי שישאלו התינוקות למה שותין כוס שני קודם הסעודה שאין דרך לשתות כן בכל ימות השנה, ועל ידי כך יתעוררו לשאול גם כן שאר השאלות מה נשתנה כו', לקיים לבניו מה שנאמר כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות והחוקים והמשפטים וגו' ואמרת לבנך עבדים היינו וכו'.

א. כתב במ"מ וציונים וז"ל: : לקיים מה שנאמר – אולי כוונתו כמ"ש הרשב"ם במשנה שם [קט"ז ע"א] ד"ה וכאן הבן שואל בשם הר"י בר יקר דין הוא שישאל, עכ"ל. אבל פשוט שכוונת רבנו היא שתקנת חז"ל לספר ביציאת מצרים בדרך שאלה ותשובה היא לקיים מה שנאמר כי ישאלך וגו' (כדלעיל סי"ד), ואין צורך לדחוק ולפרש כדבריו שמזיגת הכוס היא לקיים מה שנאמר וכו'.

ב.הטעם שנקט רבנו כתוב זה דפ' ואתחנן דוקא, ולא הכתוב דפ' בא והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד וגו'1, היינו לפי שכל עיקר סדר ההגדה נתקן על שאלת הבן החכם, ושאלת מה נשתנה שבסדר ההגדה היא היא שאלת הבן החכם מה העדות והחוקים והמשפטים וגו', ולכן ג"כ התשובה עליה היא עבדים היינו וגו', שהיא התשובה לבן החכם בכתוב. וזהו שנקט רבנו הכתוב דפ' ואתחנן דמיירי בשאלת הבן החכם.

ובזה מפרש רבנו כוונת הרשב"ם בפירושו למתני' (קט"ז ע"א) וכאן הבן שואל וכו', שפירש וכאן הבן שואל את אביו אם הוא חכם, כי עיקר סדר ההגדה נתקן על שאלת הבן החכם.

1) . וכן דייק במ"מ וציונים.