סי' תמ"ב ס"ה

אבל לכתחילה אסור לבטל חמץ בששים קודם הפסח במתכוין כדי לאכלו בתוך הפסח.

תיבת "במתכוין" קאי אשלפניו, ופירושו במתכוין כדי לבטל (ולא במתכוין כדי לאכלו בתוך הפסח), לאפוקי אם אינו עושה כן במתכוין כדי לבטל דשרי קודם זמן איסורו (משא"כ בזמן איסורו אסור גם באינו מתכוין לבטל אם מערב החמץ בידים, כמבואר לקמן סתמ"ז סנ"ג, וראה בדברינו לשם). והכי מוכח מהקו"א כאן סק"ג שהביא ראיה לדבריו מהטור בסתנ"ג שכתב דאין כאן מבטל איסור כיון שאינו מתכוין לבטל ומשמע דבמתכוין אסור, הרי ש"מתכוין" כאן פירושו מתכוין לבטל.