סי' תרכ"ו ס"ה

אף אם הניח סכך הכשר על סכך הפסול נקרא ערבוב ובטל ברוב.

המחה"ש (למג"א סק"ד) כתב על דברי הרמ"א (שהם מקור דברי רבנו כאן) וז"ל: מה שכתב רמ"א וכן אם הניח סכך הכשר על הפסול כו' ג"כ לא כתב כן כי אם לדעת יש אומרים וכו', והיינו כשהכשר הוא כשיעור, ואפילו הכי פסול לדעת יש אומרים אם הפסול מונח על הכשר, דאותו כשר מה שתחת הפסול כמאן דליתא כיון דאין בו צורך, דבלאו הכי מיצל במקום זה הפסול, וא"כ אם הניח הכשר למעלה אדרבה איפכא דאין צריך בפסול שתחתיו. משא"כ לדעה א' דמיירי שאין בכשר כשיעור לבד הפסול, א"כ מאי מהני מה שהכשר מונח על הפסול כיון דעכ"פ הפסול ניכר, עכ"ל.

ולדבריו צ"ל דמ"ש הרמ"א "אם הניח סכך הכשר על סכך הפסול מיקרי עירוב" אין כוונתו כפשטן של דברים שהסכך הפסול מתבטל מטעם שנתערב, אלא שדינו כנתערב דכשר, אבל מטעמא אחרינא (דכיון שהכשר מיצל שוב אין צורך בפסול שתחתיו).

ולא ידעתי מי דחקו ומה דחקו להוציא דברי הרמ"א מפשטן, שהרי להדיא כתב דמיקרי עירוב היינו דבטל ברוב. ולבד זאת מה שהוצרך לדחוק בדברי הרמ"א, הנה גם גוף דבריו צע"ג, דמנין לו שטעם הפסול דהעושה סוכתו תחת האילן הוא משום לפי שאינו צריך לסכך הסוכה, והרי גם אין צורך לצל האילן שהרי גם מבלעדו היה סכך מיצל, ומאי אולמיה דעליון מתחתון. ואם מפני שבפועל העליון אינו מניח לזיו השמש לעבור לתוך הסוכה, א"כ אין הטעם שאילו ינטל הכשר וכו', אלא שאינו מיצל כלל ולא מיקרי סכך. ותדע לך, דאם כדבריו הרי אפילו אם צל האילן צילתו מרובה מחמתו כשרה כיון שאילו ינטל סכך האילן וכו', ונמצא שהסכך הוא העליון והרי הוא כשר, וזהו נגד סתימת לשון השו"ע כאן שאם האילן צילתו מרובה מחמתו פסולה בכל ענין, והוא חידוש דין בכלל, שיכול להניח כמה סכך פסול שירצה תחת הכשר. ועוד, דא"כ למה פירס תחתיה סדין מפני הנשר פסולה (כדלקמן בשו"ע סי' תרכ"ט סי"ט). סוף דבר, דבריו מוקשים מתחלתם ועד סופם.

ואמנם מדברי רבנו מוכח ששולל פירוש זה, שהרי כתב "נקרא ערבוב ובטל ברוב", היינו שהוא כדין ביטול ממש, וצ"ל הכשר הרוב בכדי שיתבטל, וממילא לק"מ כל הנ"ל ודברי הרמ"א אתיין כפשטן.

ובביאור הדבר נראה לומר, דהנה באמת פעולת הסכך הוא בשתים: הא' מה שאינו מניח לזיו השמש ולאורה שילך הלאה אלא נפסק ע"י הסכך, והב' מה שמיצל על הסוכה, היינו שמכסה ומציל את הסוכה מאור השמש (ואף שבפועל דא ודא אחת היא, אעפ"כ בשכל יש לחלקו לשנים). וזהו החילוק בין הסכך העליון להתחתון, דהעליון מעמיד את אור השמש והתחתון מציל את הסוכה כנ"ל, ובסכך צ"ל שני הענינים. ולכן כשהסכך העליון פסול הרי פעולת העמדת האור נעשית ע"י סכך פסול, ואף שהכשר מגן ומציל על הסוכה לא סגי בזה, ולאידך אם העליון כשר והתחתון פסול (היכא דאינו בטל כגון שאין העליון מרובה על התחתון) אף שפעולת העמדת האור נעשית ע"י סכך כשר מ"מ הגנת והצלת הסוכה הוא ע"י סכך פסול. ורק היכא דהסכך פסול בטל להכשר, אזי חשיב ששני הענינים נעשים ע"י הסכך הכשר, ופשוט.