תולדות הרה"ג הרה"ח מוהר"ר אריה ליב קפלן ז"ל

– סקירה קצרה –

הרה"ג הרה"ח מוהר"ר אריה ליב קפלן ז"ל נולד בי"ט תשרי תש"ח בפאריז שבצרפת, להוריו הרה"ח ר' משה בנימין קפלן ז"ל ורעייתו תבלחט"א מרת שרה פעשא תחי' למשפחת פינסון, זמן לא רב לאחר שזכו לצאת מרוסיה הסובייטית. הרך הנולד נקרא על שם סבו, הרה"ג מוהר"ר אריה ליב קפלן הי"ד, "הרב מקסברוב", שנרצח בידי פורעים שונאי-ישראל ביום-הכיפורים תש"ד.

באותה שנה עקרה המשפחה ללונדון שבאנגליה, ובשנת תשי"ג עברה למנצ'סטר.

משחר ילדותו נתגלו בלייבל הצעיר כשרונות ברוכים, והוא השקיע את כל מרצו בלימוד התורה. כילד בן תשע שלח מכתב לכ"ק אדמו"ר זי"ע, בו שאל שאלה תורנית שמוריו לא הצליחו להשיב עליה, וזכה למענה מפורט שכלל התעניינות בסדר לימודו (אגרות-קודש חט"ו ע' מז).

בשנת תשי"ח עקרה המשפחה לניו-יורק והתיישבה בשכונת קראון-הייטס, שם חבש הרא"ל את ספסלי בית-המדרש בישיבת תומכי-תמימים בניו-יורק, ולאחר-מכן – בניוארק ובמונטריאול. במשך שנים למד בחברותא עם ידידו הטוב, יבלחט"א הרה"ג הרה"ח ר' יהודה ליב שפירא שליט"א, כיום ראש ישיבת ליובאוויטש במיאמי, המרבה להפליא את תפיסתו העמוקה, את כושר ההסברה שלו ואת יכולתו הנדירה להגדיר בבהירות מושגים קשים ומורכבים.

באותן שנים עשה לו הרא"ל למנהג ללמוד ביסודיות את שיטות הראשונים בכל סוגיא שעסק בה ולסכמן במחברתו. כשהיה תלמיד פונה לראש-הישיבה בשאלה בדברי מי מהראשונים, נהג ראש הישיבה להפנותו אל הבחור הצעיר "הבקי בדברי הראשונים".

בשנים תשכ"ב-תשכ"ה – עד שגלה למקום תורה בישיבת תומכי-תמימים במונטריאול – נמנה הרא"ל עם ה"חוזרים", קבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על שחזור ותיעוד התוועדויותיו של כ"ק אדמו"ר ועריכתן ל"הנחות", לצד ה"חוזר" הראשי הגה"ח ר' יואל כהן שליט"א. בימים טובים, כשההתוועדות נמשכה שעות רבות לאחר יציאת החג, נהג הרא"ל להבדיל לעצמו ולהעלות על הכתב את דברי הרבי תוך כדי ההתוועדות עצמה. שיחות רבות נשתמרו רק בזכות רשימות אלה.

בניסן תשכ"ז נבחר הרא"ל על-ידי כ"ק אדמו"ר למילוי שליחותו הראשונה, והועמד בראש קבוצת בחורים שנסעו למשך שנתיים למלבורן שבאוסטרליה כדי לייסד שם ישיבה גדולה – קבוצה ראשונה בסדרת קבוצות השלוחים הנמשכת עד ימינו אלה. בתקופת שליחותו שימש כרב-חבר לקבוצת תלמידים מקומיים, שרבים מהם מכהנים כיום כרבנים, משפיעים ושלוחים, ואחרים משמשים כ"תמכי דאורייתא".

בשנת תשכ"ט חזר הרא"ל לניו-יורק, והוא וחבריו לקבוצה זכתו לקירובים מיוחדים מהרבי. לרא"ל אמר הרבי באופן אישי: "איין מאל א שליח – אלעמאל א שליח" (פעם שליח – תמיד שליח).

בשנתיים הבאות חזר הרא"ל לחבוש את ספסלי ישיבת תומכי-תמימים המרכזית בניו יורק. בתקופה זו קיבל, במהלך סדרת "יחידויות" הוראות מפורטות מכ"ק אדמו"ר בדבר סדר לימודיו. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד לקבלת סמיכה "יורה יורה ידין ידין", והוא אכן הוסמך להוראה ולדיינות על-ידי ראשי הישיבה דאז, הרה"ג הרה"ח ר' מרדכי מענטליק והרה"ג ר' ישראל יצחק פיקארסקי ז"ל.

בשנת תשל"א בא הרא"ל בברית הנישואין עם רעייתו, תבלחט"א, הרבנית שרה הינדא, בת הרה"ג הרה"ח ר' דוד משה ליברמן שליט"א ורעייתו, שהתגוררו באותה עת בדטרויט שבמישיגן, שם כיהן הרב ליברמן כרב וכמנהל מוסדות חינוך. ב"יחידות" שהתקיימה לקראת הנישואין הורה לו כ"ק אדמו"ר ללמוד למשך שנתיים לפחות בכולל האברכים שבחצר הרבי, תקופה שהוארכה לאחר-מכן בחצי שנה נוספת.

במהלך לימודיו בכולל החל הרא"ל לרשום את תיקוניו והערותיו על גליונות ספרי "מראי מקומות וציונים לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן", הערות שהיוו בסיס ראשוני לספר שלפנינו.

בתקופה זו חידש הרא"ל, יחד עם כמה מחבריו, את פעילותו של "הוועד להפצת שיחות", לאחר הפסקה בת מספר שנים. הפעילות זכתה לאישור הרבי, והחל מאותה עת זכו שוב חסידי חב"ד מדי שבוע בשבוע ל"ליקוט" שבועי מוגה, בעריכתם של חברי הוועד.

בשנת תשל"ג הטיל כ"ק אדמו"ר זי"ע על הרא"ל, באופן אישי, את השליחות העיקרית שלה הקדיש את חייו – חידוש היישוב החב"די העתיק בעיר הקודש צפת, והקמת קרית חב"ד ומוסדותיה בעיר.

המשימה הראשונה שהוטלה במסגרת זו על הרא"ל היתה הקמת כולל אברכים בבית-הכנסת הנטוש "צמח צדק" בעיר העתיקה. על-פי הוראת כ"ק אדמו"ר עמד הרא"ל עצמו בראש הכולל, משרה שהחזיק בה עד יומו האחרון. הרא"ל הנהיג בכולל סדר לימודים קפדני ומעמיק, וכבר באותם ימים הציב דגש על עיון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ובירור שיטתו הייחודית בנושאים הנלמדים. בהזדמנות אחת הורה הרבי לשלוח לכל כוללי האברכים החב"דיים בארץ רשימת שאלות שחוברה על-ידי הרא"ל עבור תלמידיו בכולל.

בשנת תשל"ז ייסד הרא"ל את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת ומינה אברכים מתלמידיו בכולל לנהל אותה ולעמוד בראשה. גם את התפתחותה של הישיבה ליווה הרא"ל מקרוב במשך השנים, ובתקופות מסויימות מסר בה בקביעות שיעורים עיוניים מעמיקים. לימים הקים גם את ישיבת "צעירי השלוחים" למען שלוחי כ"ק אדמו"ר ברחבי תבל.

עם השנים הפכה קהילת חב"ד בצפת, בהנהגתו של הרא"ל, ממניין מצומצם של אברכי כולל לקהילה גדולה ומרכזית, המונה מאות רבות של משפחות ועשרות רבות של מוסדות, והמטביעה את חותמה על העיר ועל האזור כולו. הרא"ל אף הצליח להביא לבחירתו של רב הקריה, הרה"ג הרה"ח ר' לוי ביסטריצקי ז"ל, לרבה הראשי של העיר.

לימים לא הסתפק כ"ק אדמו"ר בפעילותו של הרא"ל בצפת, ומינה אותו לחבר ארגון הגג של מוסדות חב"ד בארץ-הקודש. במשך שנים רבות כיהן כיו"ר הארגון, ובתפקידו זה הצעיד קדימה את כלל מוסדות חב"ד בארץ וליווה את התפתחותם ושגשוגם.

פעילותו הנמרצת של הרא"ל בשליחות הרבי חרגה הרחק מעבר לגבולות ארץ-ישראל. במשך השנים, עוד בעידן הקומוניסטי, נסע מספר פעמים לברית-המועצות, שם מסר שיעורים תורניים מחתרתיים בפני קבוצות של בעלי-תשובה, שיעורים שהוקלטו והועברו בסתר מיד ליד. בשנותיו האחרונות פעל הרא"ל גם למען חיזוק מעמדם של מוסדות חב"ד המרכזיים בארה"ב, והביא לחידוש פעילותו של ועד רבני ליובאוויטש המרכזי.

בד-בבד עם עסקנותו הנמרצת בשליחות כ"ק אדמו"ר, לא זנח הרא"ל מעולם את עיסוקיו התורניים. במשך כל השנים עמד, כאמור, בראשות כולל "צמח צדק" בצפת, ובמסגרת זו פרסם עניינים תורניים רבים בקבצים ובספרים שיצאו לאור על-ידי חברי הכולל. הוא מסר בקביעות שיעורים רבים, בהם שיעור עיוני מעמיק בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, והשתתף בחיבור ספרים שונים, בהם קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן, שאותו ערך יחד עם הרב ביסטריצקי ז"ל.

שנים רבות שאף הרא"ל ללקט ולערוך את פסקי אדמו"ר הזקן העוסקים בהלכות איסור והיתר שביורה-דעה, שעליהן אין בידינו שולחן-ערוך משלו, אך ניתן ללמוד רבות לגביהן מפסקיו הפזורים בשאר חלקי השו"ע והשו"ת שלו. לשם כך ערך מפתח של כל המקומות בשו"ע ובשו"ת אדמו"ר הזקן העוסקים בענייני איסור והיתר, אבל רק חלק מהם היה סיפק בידו לפענח, וגם זאת בקיצור נמרץ.

תפקיד זה הטיל הרא"ל על בנו בכורו, יבלחט"א הרה"ח ר' מנחם מענדל שי', שעסק בעריכת הספר על-פי הוראות אביו ובליוויו הצמוד, ליווי שהתבטא בהתכתבות המשתרעת על-פני מאות עמודים של הערות ותיקונים, עד שיצא דבר מתוקן מתחת ידיו. חלקו הראשון של ספר זה יצא לאור בשנת תשנ"ו, בחיי הרא"ל, והספר המלא יצא לאור במהדורה מתוקנת בשנת תשס"ח, במלאת עשור לפטירתו.

ביום ט"ז אייר תשנ"ח, בדרכו למינסק שברוסיה הלבנה כדי לטכס עצה עם רבני ושלוחי חב"ד במקום למען המשכה ולחיזוקה של פעילות חב"ד במדינה, נגדע באחת פתיל חייו של הרא"ל בתאונת דרכים קטלנית, במרחק עשרות קילומטרים בלבד מהעיירה ליובאוויטש, ערש חסידות חב"ד. הרא"ל הובא למנוחות יומיים לאחר-מכן, בליל ל"ג בעומר, הילולא דרשב"י, בבית-החיים העתיק שבעיר שליחותו, עיר הקודש צפת.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.