פתח דבר

ב"ה

במשך כל השנים התאמץ כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע להשפיע על אנ"ש לבנות את המקוואות – רק באופן שהי' רגיל בדורות הקודמים – על גבי מעיין או נהר, והתנגד לבניית מקוה "במעטאדע החדשה", שנכשר על ידי השקה לאוצר מי הגשמים שבצדו.

בשנת תער"ב, כתב תשובה ארוכה לבאר, שבשעת הדחק אפשר לבנות מקוה על גבי מקוה, אשר מקוה הטבילה העליון נכשר על ידי השקה לאוצר מי הגשמים שתחתיו. התשובה לא הגיעה לידינו, כי אם תשובתו של הרב מנחם מענדל חן מ"ץ דניעזין, שבה דן בדברי רבינו ומסכים למסקנתו.

בשנת תרע"ו, בעת מלחמת העולם הראשונה, ברח רבינו עם בני ביתו מליובאוויטש והתיישב ברוסטוב, אשר לא היתה בה האפשרות לבנות מקוה על גבי מעיין. ולכן בא רבינו למסקנא, שהאופן הכי כשר ומהודר בבניית מקוה של מי גשמים הוא מקוה על גבי מקוה.

בקיץ תרע"ח בנה במרתף ביתו מקוה על גבי מקוה, עם הוראות מפורטות ביותר באופני הבניה הזאת. הרב יעקב לנדא שימש אז כרב החצר בראסטוב, וגם לפניו ביאר רבינו את פרטי הדברים. הר"י לנדא רשם את תוכניות הבניה, וכעבור משך זמן אף רשם את סיכום ההוראות וההידורים של רבינו בזה.

בראשית שנת תש"י שלח אותה אל כ"ק אדמו"ר זי"ע, אשר מסרה לידי כ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ואישרם אשר נכונים המה. ומיד שלח אותה כ"ק אדמו"ר זי"ע אל רבני חב"ד שעסקו אז בבניית מקוה. כמו כן שלח אותה אל הרב ניסן טעלושקין, על מנת להדפיסה בתור הוספה לספר "טהרת מים" שהוציא אז לאור.

בשנת תשי"ג רשם הרב חיים מרדכי הכהן פרלוב ביאור קצר לרשימה זו, ובשנת תשל"ט נדפסה רשימה זו בקובץ יגדיל תורה (חוברת כז ע' צ ואילך), עם איזה הערות והוספות.

בשנת תשל"ג השתדלו אנ"ש לבנות איזה מקוואות באופן של מקוה על גבי מקוה, והיו כמה רבנים שאינם מאנ"ש שהתנגדו לזה, מחוסר הבנת המעלות שבמקוואות אלו. נכתבו אז כמה תשובות בביאור שיטת רבינו, על ידי הרב יעקב לנדא, הרב זלמן שמעון דווארקין והרב יצחק הענדל.

בקיץ תשל"ד כתבתי לרבי: "מצורף בזה ... תשובה למערערים בכשרותה של מקוה על גבי מקוה, שחשבתי להשתדל להדפיס (באיזה אופן שיהי') לפני איזה חדשים. ולאחר המלכה עם איזה עסקנים הוחלט לא להכנס בויכוחים כו', כדי לא להגדיל המחלוקת". הרבי השיב לי על כך: "נת' ת"ח ת"ח".

בחורף תשל"ה יעצו לי חברים להו"ל את הקונטרס הזה. כתבתי על כך שוב לרבי: "האם כדאי להו"ל בקונטרס בפ"ע, ולהשתדל שזה יגיע לרבנים שיש להם איזה שייכות לענין זה ... או אולי כדאי להדפיס זה בקובץ דברי תורה ח"ד". והרבי השיב לי: "כיון שלעת עתה נשכח הנ"ל – אין כדאי לעורר מחדש". כך נשאר אצלי קונטרס זה חתום 15 שנים.

בשנים הבאות השתדלו שוב אנ"ש לבנות מקוואות – מקוה על גבי מקוה, והיו איזה רבנים שעדיין התנגדו לזה, ובשנת תשמ"ז נדפסה במונטריאל חוברת "מקוה על גבי מקוה", בה נלקטו כל התשובות הנזכרות, בתוספת – תשובת הרב אייזיק שוויי.

בשנת תש"נ, היו שוב כמה חיכוחים בנושא בניית המקוואות – מקוה על גבי מקוה, הן בארה"ק והן בחו"ל. כשפנו אלי לבאר את הנושא, חילקתי אותו לשנים: א) חלק ההלכה פרסמתי ב"קובץ אהלי שם" חוב' ד ע' קז. ב) וסקירה כללית – ב"כפר חב"ד" גליון 414 עמ' 52.

בשנת תשנ"ב נדפס הספר "מקוה מים" של הרב ירמי' כ"ץ שליט"א, ובו "קונטרס מקוה על גבי מקוה" (ע' נה-צח), שהוא ביאור ארוך בשיטת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בבניית המקוה, ומעלותיה על גבי שאר סוגי המקוואות הנהוגים. ושוב נדפה הספר הזה במהדורה שניה בשנת תשס"ב.

בשנת תשנ"ח נרכש בית רבותינו אשר ברוסטוב על נהר דון, ובמרתפו נתגלה ה"מקוה על גבי מקוה" שבנה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. זה נתן את האפשריות לחקור בפרטיות יותר את אופני בניית המקוה הזאת, ולכבוד אירוע זה ערכתי את הספר "תיקוני מקוואות – לפי תקנת רבותינו", שבו באה בין השאר – סקירת אופני בניית המקוואות במשך הדורות, תקנת כ"ק אדמו"ר הזקן בבניית המקוה, וביאור לתקנת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בבניית המקוה, בסגנון קל המובן גם לאדם הרגיל שאינו בקי בשיטות הפוסקים בזה.

בשנת תשס"ה נדפסה המהדורה החדשה של שלחן ערוך אדמו"ר הזקן חלק ה, ובו גם רשימת "תיקוני המקוה ועשייתה" הנ"ל – עם ציונים ומראי מקומות לספרים הדנים בדבריו.

בשנת תשע"ג נערך ונדפס הספר שו"ת תורת שלום – תשובות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שבו גם כמה תשובות חדשות שכתב בנושא כשרות המקוואות, עם ציונים ומראי מקומות בשולי הגליון.

בשנת תשע"ד הגיעה לידינו תשובתו הנזכרת של הרב מנחם מענדל חן הי"ד, רבה של ניעזין, משנת תער"ב, אשר בה דן בדברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, בקונטרס שכתב באותה שנה לבאר, אשר מקוה הנכשר על ידי השקה לאוצר מי הגשמים שבצדו פסול לדעת כמה מגדולי הפוסקים, ואין מקום להכשיר אלא מקוה על גבי מקוה, אשר מקוה הטבילה העליון נכשר על ידי השקה לאוצר מי הגשמים שתחתיו.

*

הספר "תיקוני מקוואות" אזל מהשוק, ולקראת ההדפסה החדשה נערך מחדש בעזהי"ת, במהדורה מורחבת ומתוקנת, בשם "סדר תיקוני מקוואות", אשר כל החומר שבו עובד וסודר מחדש.

ויה"ר שנזכה לעסוק כל ימינו בתורת רבותינו הקדושים, לירד לעומק דבריהם, וישמיעונו נפלאות מתורתם, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

שלום דובער לוין

כ"ד טבת, ה'תשע"ה
ברוקלין, נ.י.