שיעורי המקוה לשיטת רבותינו

שיעור המקוה נתבאר בגמרא (עירובין ד, ב): "ורחץ את כל בשרו ... מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום ג' אמות, ושיערו חכמים מי מקוה מ' סאה".

אלא שבשיעור אמה יש כמה דעות, יש האומרים ששיעור אמה הוא 48 ס"מ, ולפי זה שיעור 40 סאה למקוה הוא לערך 332 ליטר. ויש האומרים אשר שיעור אמה הוא 64 ס"מ, ולפי זה שיעור 40 סאה למקוה הוא לערך 786 ליטר. ויש גם שיעורים גדולים יותר.

נשתדל לברר אם כן את שיטת רבינו הזקן בשיעור המקוה, אשר בתחלה הי' סבור כשיעור הגדול, ואחר כך חזר בו והסיק כשיעור הקטן. ומתוך דבריו, והדברים שנכתבו בשמו, יתבאר לקמן שכפי הנראה, השיעורים של קודם חזרה הם לערך:

אצבע

טפח

אמה

רביעית

מקוה מדינא

מקוה למעשה

2.52 ס"מ

10.08 ס"מ

60.48 ס"מ

172.8 גרם

663,677 ליטר

775 ליטר

או מעט יותר מזה:

אצבע

טפח

אמה

רביעית

מקוה מדינא

מקוה למעשה

2.593 ס"מ

10.37 ס"מ

62.23 ס"מ

188.2 גרם

722.97 ליטר

843 ליטר

והשיעורים של אחר חזרה הם:

אצבע

טפח

אמה

רביעית

מקוה מדינא

מקוה למעשה

2.16 ס"מ

8.64 ס"מ

51.84 ס"מ

108.8 גרם

417,94 ליטר

488 ליטר

או מעט יותר מזה:

אצבע

טפח

אמה

רביעית

מקוה מדינא

מקוה למעשה

2.222 ס"מ

8.89 ס"מ

53.34 ס"מ

118.6 גרם

455.28 ליטר

531 ליטר

כן נראה מדברי כ"ק אדמו"ר הזקן, ומדברי אחיו הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש בשמו, ומדברי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בשמו, ומדברי גלות עליות בשמו, ומדברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

למרות זאת מפרש הגרא"ח נאה, בספרו שיעור מקוה, שהשיעורים המדוייקים לשיטת רבינו הזקן לאחר חזרה הם:

אצבע

טפח

אמה

רביעית

מקוה מדינא

מקוה למעשה

2 ס"מ

8 ס"מ

48 ס"מ

86.4 גרם

331,78 ליטר

387 ליטר

נשתדל אם כן להוכיח ולבאר כל אחת משיעורים אלו, בסגנון קל לפי ערך, שיקל על הבנתם.

א) שיטת רבינו הזקן קודם חזרה

ב"תיקוני המקוה" כותב רבינו: "צריך להיות אורך התיבה מבפנים ערך ח"י טפחים מרווחים … ורוחב התיבה מבפנים יהיה ששה טפחים מרווחים יותר מעט … וגובה המים במקוה יותר מעט משבעה טפחים מרווחים". והיינו שאף ששיעור המקוה הוא אמה על אמה ברום ג' אמות (יח טפחים), מכל מקום עדיף להוסיף עוד טפח בגובה המים ("יותר מעט משבעה טפחים מרווחים"). ועל ידי זה הוסיף רבינו בשיעור המקוה לערך שתות1.

רבינו לא ביאר כאן את מדת הטפח והאמה וארבעים סאה במדות שלנו, ועדיין לא ידענו מכאן אם קודם חזרה נשנתה או אחר חזרה. מכל מקום יש להוכיח מדבריו שנכתבה לפני חזרה, שהרי נכתב בה: "צריך להיות אורך התיבה מבפנים ערך ח"י טפחים מרווחים ורוחב השליבות באורך התיבה ערך ד' טפחים ונשאר י"ד טפחים להתפשטות גוף האשה תחת המים (אם היא ארוכה) וראשה יהיה על השליבה התחתונה". כלומר שהאשה הארוכה, מכף רגליה ועד קדקדה הן ח"י טפחים (ג' אמות), ועד צוארה – י"ד טפחים.

אם נפרש דמיירי אחר חזרה, שהאמה היא לערך חצי מטר, יהי' גובה האשה הארוכה לערך מטר וחצי, וזה לא מסתבר כלל. מסתבר יותר שנכתבה קודם חזרה, שהאמה היא לערך 60 ס"מ, וגובה האשה הארוכה קרוב ל-180 ס"מ2.

מכל מקום לא נתפרש כאן השיעור המדויק לאורך אמה. וזאת מבאר רבינו הזקן על יסוד דברי הרמב"ם (הל' ס"ת פ"ט ה"ט): "רוחב הגודל האמור בכל השיעורין האלו ובשאר שיעורי תורה כולה הוא אצבע הבינוני, וכבר דקדקנו בשיעורו ומצאנוהו רחב שבע שעורות בינוניות זו בצד זו בדוחק, והן כאורך שתי שעורות בריוח, וכל טפח האמור בכ"מ הוא ארבע אצבעות מזו, וכל אמה ששה טפחים".

219ועל זה נתבאר בשוע"ר (הל' נדה סי' קצ סקי"ג): "גודל הוא כרוחב ז' שעורות זו אצל זו בדוחק ... יותר הרבה מכגריס מרובע, שאינו מחזיק אלא לערך ה' על ה' שעורות בריבוע ... כמצוייר בתשובת מעיל צדקה". והיינו ששיעור כגריס שבשו"ת מעיל צדקה הוא לערך 5 שעורות, ושיעור האצבע (אגודל) הוא 7 שעורות זו אצל זו.

והנה לפנינו תצלום הציור שבתשובת מעיל צדקה (סי' כז), שהוא מחזיק ה' על ה' שעורות, וגדלו 1.8X1.8 ס"מ (כנראה בתצלום שלפנינו). וכיון ששיעור האצבע הוא 7 שעורות, הרי אפשר לראות (בחשבון ובתמונה) דהיינו 2.52 ס"מ. ולפי זה תהי' האמה (שהיא 24 אצבעות) 60.48 ס"מ. ושיעור מקוה (שהוא מעיקר הדין אמה על אמה ברום ג' אמות) – 663,677 ליטר. ולפי מה שהצריך רבינו להוסיף עוד יותר משתות – 775 ליטר.

אמנם מדברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע נראה שהוא קצת יותר מזה, שהרי כתב הגר"י לנדא (במכתבו שנדפס בס' "שיעור מקוה" עמ' פו): "כ"ק קדה"ק אדמו"ר נבג"מ זיע"א (הרש"ב נ"ע) ... לענין מקוה חשב את האמה ארבעה עשר ווערשאק"3.

והיינו שווערשאק רוסי הוא 4.445 ס"מ, והאמה (שהיא 14 ווערשאק) היא 62.23 ס"מ. והאצבע – 2.593 ס"מ. ושיעור מקוה (שהוא מעיקר הדין אמה על אמה ברום ג' אמות) – 722.97 ליטר4. ולפי מה שהצריך רבינו הזקן להוסיף עוד יותר משתות – 843 ליטר.

ב) שיטת רבינו הזקן אחר חזרה

אודות החשבונות והקביעה של החזרה הזאת כותב אחיו הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש (שו"ת שארית יהודה יו"ד סי' לו): "שיעור הגריס5 והרביעית והסלע וקומת אדם6 ותינוק בן ט'7, שבכל זה שמעתי מפיו הקדוש שאחד באחד יגשו8, והעמיק הרחיב בזה בשכל מבעית וחשבונות רבים".

את ההוכחה והמסקנא מבאר (שם סי' יא): "מ"ש הרב רבינו אחמו"ר ז"ל נבג"מ בסי' ק"צ ס"ק י"ג ... שמעתי מפי קדשו שחזר בו, לפי שתירוץ זה הוא נמשך לפי פשט לשון הרמב"ם שהגודל הוא שבע שעורות, אבל אין חכם כבעל הנסיון שמדד בעצמו בהרבה גודלים של הרבה בני אדם גדולים ובינונים ואין הגודל מחזיק אלא כששה שעורות. ולכן אמר לפרש לשון הרמב"ם שבע שעורות זו בצד זו, פירוש דהיינו כשהן שוכבות על צידיהן ולא על רוחבן, והן ברוחב ששה שעורות מיושבות על רחבן".

רואים מכאן שהקטין את השיעור בשביעית (מלבר, שהוא שישית מלגאו), וכיון ששיעור האצבע הוא 6 שעורות, הרי אפשר לראות (בחשבון ובתמונה) דהיינו 2.16 ס"מ. והאמה (שהיא 24 אצבעות) היא לפי זה 51.84 ס"מ. ושיעור מקוה (שהוא מעיקר הדין אמה על אמה ברום ג' אמות) – 417.94 ליטר. ולפי מה שהצריך רבינו להוסיף עוד יותר משתות – 488 ליטר.

אמנם מדברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע נראה שהוא קצת יותר מזה, שהרי כתב הגר"י לנדא (במכתבו שנדפס בס' "שיעור מקוה" עמ' פו): "כ"ק קדה"ק אדמו"ר נבג"מ זיע"א (הרש"ב נ"ע) חשב שבווערשאק רוסי ישנן ב' גודלין". ווערשאק רוסי הוא 4.445 ס"מ, והאמה (שהיא 12 ווערשאק, שהם 24 גודלין) היא 53.34 ס"מ. והאצבע – 2.222 ס"מ. ושיעור מקוה (שהוא מעיקר הדין אמה על אמה ברום ג' אמות) – 455.28 ליטר. ולפי מה שהצריך רבינו להוסיף עוד יותר משתות – 531 ליטר.

גם מדברי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בשם רבינו הזקן, נראה שכן הוא שיעורו של רבינו (אחר חזרה), שהרי כתב (שו"ת או"ח סי' פד): "שמעתי קבלה אמיתית מאדמו"ר ז"ל נבג"מ ששיעור רביעית היא תשעה לוט מים אפילו מים כבדים".

כל לוט הוא חלק 32 של פונט רוסי (409.5 גרם), והיינו שלוט הוא 12.8 גרם, ורביעית היא לערך 115.2 גרם (115.2 ס"מ מעוקב). ושיעור אצבע הוא 2.2 ס"מ. ושיעור רביעית (הוא 10.8 אצבעות מעוקבים) –115 גרם (115 ס"מ מעוקב).

וקרוב לזה הוא השיעור הנזכר בשו"ת "צמח צדק" (חיו"ד סי' קסו ס"ג) ששיעור המקוה הוא ארבעים "הין"9. ומפרש הגרא"ח נאה (שיעור מקוה עמ' פד10) דהכוונה ל"עמער" הרוסי. והוא כמובא בספר גלות עליות (דמ"ג ע"א, נעתק ב"שיעור מקוה" עמ' פד): "לפי המסור בידינו משיעורו של רבינו הגאון מלאדי נ"ע, אשר מדת סאה היא כמדת עמער של מדת הקירה".

וכיון שהעמער הוא 12.300 ליטר, אם כן יהי' שיעור המקוה לפי זה 492 ליטר. והוא קרוב לשיעור הנזכר לעיל, שיטת רבינו הזקן לאחר חזרה – לערך 488 ליטר11.

וקצת פחות מזה הוא השיעור הנזכר בשו"ת צמח צדק (חיו"ד סי' שלג): "הצאפ [היא התיבה גדולה שקובעים בתוך הנהר, שדן בה גם בתשובה הנזכרת לעיל] יהיה מחזיק ערך ששים סאה, שהוא ערך שלשים וחמשה פוד מים במשקל הקיר"ה".

שיעור הפוד הרוסי הוא 40 פונט רוסי (שהוא 409.5 גרם), שהוא 16.38 ליטר. ולפי זה יוצא ששיעור ששים סאה האמור כאן הוא 573 ליטר, וארבעים סאה הם 382 ליטר. דהיינו שלפי חשבון זה יהי' שיעור האצבע לערך 2.1 ס"מ, ושיעור האמה 50.4, ושיעור הרביעית 100 גרם, ושיעור מ' סאה 384 ליטר.

ג) אחר חזרה לפירוש הגרא"ח נאה

בספר "שיעור מקוה" ובספר "שיעורי תורה" האריך הגרא"ח נאה להוכיח מדברי הפוסקים הראשונים והאחרונים, אשר שיעור האצבע הוא 2 ס"מ, ואשר לפי חשבון זה הם גם שאר שיעורי התורה: האמה – 48 ס"מ, הרביעית – 86.4 גרם (86.4 ס"מ מעוקב). ארבעים סאה – 332 ליטר12.

ויתירה מזו ביאר, שזוהי גם שיטת רבינו הזקן לאחר חזרה, וכתב על זה (שיעור מקוה עמ' פא): "מדת אדמו"ר ז"ל ... שחשב האגודל 2 ס"מ. ואע"פ דלחשבון ה׳ שעורה 18 מ״מ כפי הציור, הוי כל שעורה 6.3 מ״מ, וששה שעורות 21.6 מ"מ, ונוסף על האגודל 1,6 מ״מ. זה אינו. דמה שכתב דציור המעיל צדקה הוא ״לערך״ רוחב ה׳ שעורה, כוונתו קצת יותר מה׳ שעורה13 ... והוי האגודל 2 ס"מ והאגודל שהוא כששה שעורות יש לפרשו קצת פחות מששה ... והאגודל מסתבר לומר שהוא קצת פחות מו׳ שעורה ... יהי' האגודל 2 ס"מ ... אי אפשר לומר דהאגודל לאדמו"ר ז"ל הוא 21.6 מ"מ ... ובכל אופן וכל חשבון שהוא אינו יותר על 21,6 מ״מ".

והיינו שנראה לו לפרש כן גם בשיטת רבינו הזקן אחרי חזרה, ששיעור האגודל הוא 2 ס"מ, אלא שבסופו של דבר עדיין מסתפק בזה קצת, ומסיק אשר "בכל אופן וכל חשבון שהוא אינו יותר על 21,6 מ״מ". והיינו ששולל בעיקר את השיעור הגדול שלפני חזרה, שנהוג בו בכמה חוגים.

ד) שיטת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע למעשה

כבר הובא לעיל (סעיפים א-ב) מה שכתב הגר"י לנדא ברשימה ע"ד בנין ותיקון מקוה על ידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע: "את מדת האמה למקוה הי' חושב כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע למדת ארבעה עשר וויערשאקע (במד' הרוסית) שהם עולים במדת המטר לסכום של 62.3 סנטימטר. שעור מקוה לפי זה הוא … 726 ליטר מים בקירוב".

ובמכתב מהנ"ל בענין זה (שיעור מקוה ע' פו): "כ"ק קדה"ק אדמו"ר נבג"מ זיע"א (הרש"ב נ"ע) חשב שבווערשאק רוסי ישנן ב' גודלין, וככה מסר לי למעשה לענין עשיית המקוה, ולענין מקוה חשב את האמה ארבעה עשר ווערשאק".

וכבר הובא לעיל שם אשר ווערשאק רוסי הוא 4.445 ס"מ. ולפי זה יהי' פירוש הדברים כך:

מעיקר הדין (כשיטת רבינו הזקן אחר חזרה), הווערשאק הוא ב' גודלין, והאמה (שהיא 24 גודלין) – 12 ווערשאק. והיינו שכל אגודל הוא 2.222 ס"מ. והאמה – 53.34 ס"מ. וארבעים סאה – 455.28 ליטר.

אמנם לענין מקוה עדיף להחמיר (כשיטת רבינו הזקן לפני חזרה), דהיינו להוסיף שתות לשיעור הנ"ל, שהאמה היא 14 ווערשאק. והיינו שכל אגודל הוא 2.593 ס"מ. והאמה – 62.23 ס"מ. וארבעים סאה – לערך 723 ליטר14.

ובאשר לאוצר התחתון כותב הגר"י לנדא בשם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע: "שעור המים בתחתונה הי' כפול, מחשש אולי פעם יחסרון משעור על ידי רפש עפר שמצטבר למטה, וכשיהי' שעור כפול ישאר שעור אחד ודאי".

עתה שנתגלה המקוה שבנה ברוסטוב, ומדדו את מדותיו של הבור התחתון: ארכו 142 ס"מ, רחבו 108 ס"מ וגבהו 93 ס"מ, ובס"ה – לערך 1426 ליטר15, שהוא קרוב לכפול משיעור אוצר העליון.

*

כאשר כ"ק אדמו"ר זי"ע קיבל את הרשימה הנזכרת מאת הגר"י לנדא (בראשית שנת תש"י), העיר על האמור בו (אג"ק ח"ג אגרת תקנב): "שעור מקוה תשכ"ו ליטר. תמי' קצת, שלאחרי כל החומרות דלעיל, לא רצו לצאת ידי דעת המגדיל שיעור מקוה עד כדי תשנ"ז וחצי, או גם תשס"ב ליטר לערך (בתל תלפיות לשנת תרס"ו אות ח. והועתק בקצשו"ע של הרב פעלדמאן. ויל"ע בס' יט סקכ"ז דרכי תשובה, ואינו עתה תח"י). זה עתה השגתי הדרכי תשובה הנ"ל, ולפי פי' בהחת"ס צ"ל תשע"ט ליטר. וכבר שקו"ט בזה בשיעורי תורה ס"א (מיקל ביותר), ערוגת הבושם וס' נתיבים במי הים ח"ג סכ"ג – שנדפס מקרוב באה"ק ת"ו".

והנה לפי הנ"ל שחומרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לענין מקוה הוא להחמיר כשיטת רבינו הזקן קודם חזרה, לכאורה יהי' מיושב הטעם שלא חשש לשאר הדעות המגדילים השיעור יותר מזה.

אבל כבר הובא לעיל (סעיף א), שגם בתיקוני מקוה של רבינו הזקן – לפני חזרה, הצריך להוסיף עוד שתות (שגבהו יהי' 7 טפחים – במקום 6 טפחים). אשר לפי זה יהי' שיעור המים במקוה – 775 ליטר (קרוב לשיעור תשע"ט שבחתם סופר הנ"ל).

ומכל מקום לא רצה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע להחמיר עד כדי כך, ודי במה שהחמיר להגדיל השיעור עד כדי שיטת רבינו הזקן לפני חזרה.

ומה גם, שלפי אופן בניית המקוה על ידי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע – מקוה על גבי מקוה, כשאוצר התחתון הוא כפול משיעור מקוה הטבילה, הרי ביחד יש במקוה זו שלושה שיעורי מקוה של לפני החזרה, ושוב לא רצה להחמיר יותר מזה16.


1) טעם הוספת הטפח השביעי הוא כנראה, א) לגודל חומר טהרת בנות ישראל. ב) כי הסולם היורד לתוך התיבה אוכל מעט משיעור המקוה. ג) להבטיח שגם בטבילתה "תחת המים כעין דג", "לא יהיה שערה צף על פני המים אפילו משהו ח"ו".

2) וכן כתב ב"שיעורי תורה" (סי' ג סי"ח סקמ"ד): "לפי חשבון 7 שעורות הגודל, שכל גודל הוא 2.1/3 ס"מ, וכמו שכן חשב אדמו״ר את הגודל בשו״ע שלו יו״ד (סי׳ ק״צ), וגם בתקוני המקוה הלך בדרך זה".

3) והיינו שהחמיר לענין מקוה, לחשוש לשיעור רבינו הזקן שקודם חזרה, כדלקמן.

4) נתבאר לעיל הערה קלד.

5) שנתבאר בשארית יהודה שם סי' יא. וכן לענין הסלע דלקמן.

6) שהוא ג' אמות – עם הראש או בלעדיו, כדלעיל הערה טז.

7) שנתבאר בשוע"ר (סי' טז ס"א): "שיעור טלית שחייבת בציצית שיערו חכמים אם היא גדולה כל כך שקטן שהגיע לכלל חינוך מצות ציצית דהיינו שהוא בן ט' שנים ... מתכסה בה ראשו ורוב אורך גופו ורוב רחבו".

ובפסקי הסדור (הל' ציצית ד"ה ורוחב הטלית): "ורוחב הטלית קטן צריך להיות אמה של תורה".

יוצא אם כן שרוחב טלית אמה מכסה את ראש ורוב אורך הגוף של ילד בן ט' שנים.

8) ע"פ איוב מא, ח.

9) באותה תשובה דן במקוה שעושים על ידי תיבה גדולה ומנוקבת שקובעים בתוך הנהר, וצריך שיהי' בתיבה שיעור ששים הין, ארבעים הין הם מי הנהר ועוד עשרים הין מוסיפין מים חמים, וטובלת בו אחר שמשתוה גובה המים בתיבה עם גובה המים בנהר, ויהיו בתיבה רק ארבעים הין.

10) ראה מה שדן שם אם האמור כאן הוא לפי דעת רבינו הזקן לפני או לאחר חזרה.

11) ב"שיעור מקוה" שם כותב ששיעור מסורה זו "אין לו מקום לא לפני חזרה ולא לאחר חזרה". ונדחק שם (עמ' פה) ליישב מסורה זו לפני חזרה, שאז לא עסק במדידות כו'. ולפי האמור לעיל יש ליישב המסורה בפשטות, לפי המדות שלאחר חזרה. והשינויים הקטנים שביניהם השוו לחומרא למדות של אותו הזמן.

12) השיעור של 48 ס"מ הוא שיעור אמה עוצבת. ובמקוה אזלינן לחומרא שתהי' אמה שוחקת, שהם 49 ס"מ (ראה שו"ע יו"ד סי' רא ס"א). ולפי זה הי' לכאורה צ"ל השיעור 352.95 ליטר.

אמנם בס' שיעור מקוה (עמ' כח) כותב הגרא"ח נאה, שבמשקל המים אין הפרש בין אמה שוחקת לאמה עוצבת, ולפי שיטה זו הוי השיעור לערך 331.776 ליטר (כן הוא בס' שיעורי תורה עמ' רנ. ובשיעור מקוה שם: 332.560 ליטר).

13) והיינו ש-6 שעורות הן לערך 20 מ"מ, ו-5 שעורות – לערך 17 מ"מ, והציור שבמעיל צדקה (18 מ"מ) הוא קצת יותר מ-5 שעורות.

14) והטעם שכתב 726 ליטר (ולא 723 ליטר), נתבאר לעיל הערה קלד.

15) נתבאר לעיל הערה קו.

16) מלבד כמות המים הכשרים שמכילה המקוה, יש לשים לב גם על אורך וגובה המקוה, ונתבאר לעיל הערה קיג.