ספריית חב"ד ליובאוויטש
תכנית בניה – לתקנת רבותינו
מדות המקוה
- אורך מקום הטבילה, לפחות 170 ס"מ, שגם גבוהי הקומה יוכלו לטבול כדג במתיחת הגוף1.
- גובה המים במקוה, לפחות 130 ס"מ, שגם גבוהי הקומה יוכלו לטבול בעמידה.
- גובה כתלי המקוה, לפחות 140 ס"מ, שבעת הטבילה לא יתרוממו המים ויזחלו חוץ למקוה.
- רצוי שהמדרגה התחתונה תהי' רחבה לפחות 35 ס"מ, וכשגבהה יהי' לערך 15 ס"מ, יהי' גובה המים עליה 115 ס"מ, כדי שגם קצרי הקומה יוכלו לטבול שם בעמידה.
- בבור התחתון יהי' מים כפול מהנ"ל, היינו לערך 1430 ליטר4.
- במקוה גדול ששטחו 2X2 מטר, הי' מספיק שיהי' גובה בור התחתון פחות מ-40 ס"מ, אבל עדיף שבכל אופן יהי' גבהו לפחות 50 ס"מ5.
- בין המקוה לבור התחתון יהי' פתח המכוסה בשיש, שיוכל אדם ליכנס בו, לפחות 30X40 ס"מ6.
- בין המקוה לבור התחתון יהי' שני נקבים פתוחים בגודל 10X10 ס"מ. אחד מהם בשיש הנ"ל7, ויש העושים שני הנקבים בשיש הנ"ל8.
- כדי שהשיש והנקבים לא יפריעו לעמידה על רצפת המקוה, יש העושים את הפתח תחת המדרגות, הפתוחים מהצד9.
חומרי הבניה
- כתלי ורצפת המקוה מצמנט, ומערבים בו חומר שמחזק את הצמנט שלא יוכלו המים לזחול דרכו10.
- גם הרצפה שבין המקוה לבור התחתון יהי' מצמנט11.
- כדי למנוע סדקים בצמנט עדיף לעשותו על ידי רשת ברזל שבתוכו, ואין חוששים בזה למעמיד על ידי פשוטי כלי מתכות12.
כדאי לצקת המקוה העליונה והתחתונה יחד, דכשאינם יוצקים ביחד יש לפעמים חשש שיזחול בהחיבור ביניהם; אלא שכותל בור התחתון יהי' עבה יותר, כדי לבנות עליו את הרצפה שבין המקוה לבור התחתון13.
- שום נקב ליציאת המים לא יהי' במקוה ובבור התחתון, וניקוי המים – על ידי משאבה14.
- אחרי סיום הבניה ממלאים המקוה מים, מודדים ומסמנים עד היכן המים מגיעים, ובודקים למחרת אם לא ירד גובה המים על ידי איזושהי זחילה בכתלים או ברצפה15.
- מרצפות החרסינה שבמקוה יהיו בלי בית קיבול מאחוריהם – לקבל בתוכת את הצמנט להדבקתם לכותל16.
המשכת המים למקוה
- המשכת מי הגשמים רצוי שתהי' עוברת: (א) הגג. (ב) המרזב. (ג) צינור מהמרזב אל תחת הקרקע. (ד) תעלה תחת הקרקע מהצינור הנ"ל. (ה) מאגר מים תחת הקרקע שבו נמשכת התעלה. (ו) תעלה תחת הקרקע מהמאגר עד המקוה. (ז) מקוה הטבילה. (ח) בור התחתון.
- בגג ובמרזב לא יהי' שום נקב שיכול לעכב המים17.
- המרזב ישאר פתוח משני הקצוות, ויעמוד בשיפוע, והצינור יהי' תחת הקצה הנמוך18.
- הצינור ילך ישר מלמעלה למטה, בלי זוית וארכובה19.
- התעלה עשויה מצמנט רך הראוי לבלוע (10% מלט ו-90% חול), וארכה לפחות 3 טפחים20.
- נקב יציאת המים מהמאגר לתעלה השניה, הוא בתוך עץ הבנוי בו, ונסתם על ידי עץ התחוב בו, ולא על ידי סתימת גומי. וכדי שיסתום טוב, אפשר לעטוף את ראש המגופה של עץ בחבל העשוי לחזק את הסתימה23.
- בנוסף לזה יש בתחתית המאגר נקב יציאה לביוב, בסתימת עץ, כדי לאפשר ניקוי המאגר מעפר. ונקב יציאה לביוב בקצהו העליון, שנשאר פתוח, ליציאת עודף מי הגשמים שבאים עליו מהגג24.
- התעלה מהמאגר למקוה עשויה מצמנט רך הראוי לבלוע (10% מלט ו-90% חול), וארכה לפחות 3 טפחים – מהמקום שנפסק זרם המים שבא מנקב המאגר25.
- המים מגיעים מהתעלה למקוה, ומשם דרך הפתח שבינו לבור התחתון, שפותחים אותו לצורך זה26.
- לפני מילוי מי הגשמים, חייבים לנקות ולנגב את הבור התחתון27.
- כשממלאים את הבור התחתון, עולים מי הגשמים על גדות רצפת המקוה, לפני הכנסת מי העיר למקוה28.
- מי העיר באים למקוה על ידי תעלה בכותל המקוה, עשויה מצמנט רך הראוי לבלוע (10% מלט ו-90% חול), וארכה לפחות 3 טפחים. וכן המים החוזרים למקוה מהפילטר (מסננת) באים דרך המשכה בתוך הקיר29.
- אחזקת המקוה תהי' תמיד בידי יהודי שומר תורה ומצוות30.
1) האמור כאן סעיפים א-ד, נתבאר לעיל הערה קיג.
2) נתבאר לעיל פרק ז סי"ד ובהערה קלד, שלפי החשבון האמור שם הוא 723 ליטר.
3) נתבאר לעיל הערה קיג.
4) נתבאר לעיל פרק ז ס"ה והערה קו, שלמעשה הי' קצת פחת מזה.
5) נתבאר לעיל פרק יא ס"ג.
6) נתבאר לעיל פרק ז ס"ד והערה קב.
7) נתבאר לעיל פרק ז ס"ב והערה צה.
8) נתבאר לעיל פרק ז ס"ד והערה קה.
9) נתבאר לעיל והערה קה.
10) נתבאר לעיל הערה צט.
11) נתבאר לעיל קא.
12) נתבאר לעיל הערה לד.
13) נתבאר לעיל ריש הערה צט.
14) נתבאר לעיל פרק ז ס"ג וס"י.
15) נתבאר לעיל הערה צט.
16) נתבאר לעיל פרק יא ס"א.
17) נתבאר לעיל פרק ז סי"ג והערה קכח.
18) נתבאר לעיל פרק ז סי"ג והערה קכט.
19) נתבאר לעיל פרק ז סי"ג והערה קל.
20) נתבאר לעיל פרק ז סי"ג והערה קלא.
21) נתבאר לעיל פרק ז ס"ט והערה קכא.
22) נתבאר לעיל פרק ה ס"ב.
23) נתבאר לעיל פרק ז סי"א-ב והערה קכו.
24) נתבאר לעיל פרק ז סט"ו והערה קלה.
25) נתבאר לעיל פרק ז ס"ז-ח והערה קיט.
26) נתבאר לעיל פרק ז ס"ד.
27) נתבאר לעיל פרק ז ס"ד והערה קג.
28) נתבאר לעיל פרק ז ס"ד.
29) נתבאר לעיל פרק ז ס"ז והערה קטז.
30) נתבאר לעיל הערה מ, מתי יש מקום להתיר בזה בדיעבד.