ציור ומדות המקוה ברוסטוב

א) ציור ומדות המקוה

כפי שנמדדה אחרי שנתגלתה בשנת תשנ"ח

מדת המקוה: 108X142 ס"מ (כדלעיל פרק הקודם ס"ו: "אורך המקוה יהי' ... 1.424 מטר).

גובה בור התחתון: 93 ס"מ (היינו שמכיל 1426 ליטר, במקום 1452. ראה לקמן פרק ‎יב, בסוף דברי מהר"א לנדא).

גובה כתלי המקוה: 140 ס"מ (אבל גובה המים הי' פחות בהרבה, כדלעיל פרק הקודם סי"ד: "שעור מקוה ... 726 ליטר מים").

גודל שיש הכניסה לבור התחתון: 30X40 ס"מ (וכדלקמן סעיף ג: "עשוי פתח מהמקוה עליונה לתחתונה, בערך רוחב חצי אמה, ובכלל בכדי שיוכל אדם לכנוס דרך שם, וסתום באבן שיש". ומ"ש לעיל פרק הקודם ס"ד: "ברצפה אשר בין שניהם יהי' שיש כמדת אדם בערך אמה על אמה" – הכוונה לערך, הוא קצת פתוח מאמה על אמה).

גודל נקב ההשקה לבור התחתון: 10X15 ס"מ (כדלעיל פרק הקודם ס"ב: "ההשקה תהי' על ידי נקב שמחזיק טפח על טפח". ושם סי"ד: "את מדת האמה למקוה הי' חושב ... 62.3 סנטימטר", והיינו שטפח לפי חשבון זה הוא 10.4 ס"מ).

מדת כל מדרגה: 72 אורך. 24 רוחב. 17 גובה (שבכל מדרגה יש 4 חרסינות של קרוב ל-24X24 ס"מ, וביחד הם 72 ס"מ).

מדת 7 המדריגות יחד: 157 ס"מ (גודל כל מדרגה קרוב ל-24 ס"מ, אבל היא בולטת מעט, ותופסת קרוב ל-23 ס"מ, ובס"ה 157 ס"מ).

ב) ציור ותכנית בניית המקוה

בכתב ידו של הרב יעקב לנדא, שרשם בקיץ תרע"ח

המקוה של כ"ק שליט"א [נבג"מ1], בראסטוב-דאן, קיץ תרע"ח.

ימין מלמעלה למטה:

מאסשטאב2

ד. צנור מי העיר3.

צנור קטור4.

כותל הבנין.

אמצע מלמעלה למטה:

כותל המקוה.

חלל 24X325

השליבות6.

מספר 17.

שמאל מלמעלה למטה:

פארוויק8

א. אבן שיש, ובו נקב טפח על טפח.

כותל המקוה.

כותל הבנין.

ב. צנור מן הבאק9

נאסאס10

ג. נקב זפאסני11 טפח על טפח.

אמבטי12.

ג) ביאור הציור – מהרב יעקב לנדא

ביאור ציור

חלל המקוה מחזיק ל"ב וויערשאק באורך על רוחב כ"ד.

בכותל המסומן באות ג'13. נכנסים המי גשמים ע"י צנור מצעמענט ההולך מתחת קרקעית החדר. ובתוך כותל המקוה עשוי מגופה של עץ באסיתא של עץ כדי שיהא הסתימה יפה ולא יהי' חשש זחילה ח"ו מהמקוה להצנור, ומסומן באות מס' 114.

בקרן זוית ב-ג15. עשוי פתח מהמקוה עליונה לתחתונה, בערך רוחב חצי אמה, ובכלל בכדי שיוכל אדם לכנוס דרך שם, וסתום באבן שיש אשר באמצעיתו יש נקב טפח על טפח שהוא פתוח תמיד ושם היא ההשקה להמי גשמים, ומסומן באות מספר 316 .

בקרן זוית ג-ד עשוי נקב טפח על טפח זאפאסני17 שהוא גם כן פתוח תמיד, ומסומן באות מספר 318.

אות מספר 419 מקום כניסת מי הוואדיפראוואד20, דרך כותל המקוה בכדי שיהי' על ידו המשכה גם כן. ונעשה צנור קטן מצעמענט בתוך כותל המקוה ודרך שם עוברים המים מן הצנור הוואדיפראוואד אל המקוה21 והצנור הוואדיפראוואד נכנס לתוך הכותל.


1) ציור זה נרשם בקיץ תרע"ח, ואחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בתר"פ, הוסיף: נבג"מ.

2) קנה מדה לפי מדות רוסיות.

3) שנכנס לתעלת צמנט רך שבכותל המקוה (כדלעיל פרק הקודם ס"ז).

4) לחמם את מי המקוה. ראה לקמן פרק ‎יב בדבריו של הרב אליהו לנדא בזה. ולעיל הערה קטז.

5) כל וויערשאק הוא 4.445 ס"מ, ואם כן יהי' חלל המקוה 107X142 ס"מ.

6) מדרגות הירידה למקוה.

7) שרשם שני ציורים: א) שלפנינו, עם פירוט חלקי המקוה והחדר. ב) רק אותיות, עם ביאור הציור – דלקמן סעיף הבא.

8) מיחם אדים. אשר ממנו נמשך ה"צנור קטור" דלעיל. וגם נמשך ממנו צנור נוסף, לחמם את דוד המים בשביל ה"אמבטי", כדלקמן הערה קמז.

9) התעלה שמביאה את מי הגשמים מהמאגר שבחצר (כדלעיל פרק הקודם ס"ז-ט).

10) משאבה לרוקן את המים מהמקוה (כדלעיל פרק הקודם ס"י).

11) נקב נוסף רזרווי, של השקה לבור התחתון של מי גשמים (כדלעיל פרק הקודם ס"ב).

12) כנזכר גם בשו"ת תורת שלום (סי' סד): "גם בבית המקוה יהי' נצרך להעמיד אמבטיא, וממילא צריכים קאטיאל [=דוד מים] קטן למים חמים, שיתחמם על ידי פארע מהפאראויק" [=אדים ממיחם האדים].

13) הכוונה לכותל השמאלי שבשרשטוט.

14) ברישום שלפנינו הוא מסומן באות ב.

15) סימון הכתלים באותיות אינו מופיע ברישום זה.

16) ברישום זה מסומן באות א.

17) רזרווי, בנוסף לנקב שבאבן שיש (כדלעיל פרק הקודם ס"ב).

18) ברישום זה מסומן באות ג.

19) ברישום זה מסומן באות ד.

20) מי העיר.

21) כדלעיל פרק הקודם ס"ז.